סיציליה מסופרת היטב באמצעות הפתגמים והרבדים הרבים שהופכים את הדרך שבה תושביה מתבטאים לצבעוניים ומקוריים יותר. לא רק בשפה המדוברת, כמה ניבים פוגשים אותם במקרה גם בין פסוקי השירים המתארים היטב את האווירות וההגדרות של ארצנו
בטקסט מאת Veni l'Autunnu, Franco Battiato, בין ניבים סיציליאניים וערבים, מתאר את הצבעים והמאפיינים של עונת הסתיו. זיכרונות, זיכרונות, אנקדוטות, נופים והתייחסות לאמירה הפופולרית מאוד בחלק המזרחי של האי: "זה חסר תועלת לעשות קנולה ולעשות קנולה, יו סנטו הוא מממורו ואינו מזיע", מילולית "זהו חסר תועלת לארוג וליצור תלתלים, הקדוש הוא משיש ואינו מזיע ».
מקור האמירה, על פי המסורת, מתייחס לדיאלוג בין אם ובת ביום ראשון בבוקר, כאשר האחרונה הייתה כוונה להסתרק ולהתיישב ללכת למיסה שם פגשה את הילד שהיא היה מ. מאוהב. האם, שחשה שרגשותיה של בתה לא הוחזרו, פונה אליה במילות האמרה המפורסמת כעת. אין טעם לעשות צמות ותלתלים, הקדוש שאתה הולך להתפלל - האיש שהתאהבת בו - עשוי משיש, כלומר, הוא לא חוזר, בדיוק כמו פסלי הקדושים, שהם משיש קר., לא יכול להזיע. לדברי אמו, הצעיר, ללא עניין, לא יתפרק בדיוק כמו פסל שיש.
כיום הביטוי מורחב גם לנסיבות אחרות, לא בהכרח אהובות, המתייחסות להקשרים שבהם מישהו מוחמא, אבל זו התמרמרות שאין בה תועלת או חסרת תועלת.
בטיאטו עושה שימוש במילים אלה במה שמהווה הצהרת אהבה אמיתית לסיציליה שלו, ומבטא את כל מרירותו על אותם 'זוועות' שמגיעות מהגרים שם.
שירו הוא פרידה מושלמת מהקיץ וברכה לעונה החדשה המתנשאת, בין צבעים מתחלפים, ריח הערמונים הקלויים, האוויר המרענן, הימים שמתחילים להתקצר והגשם הפועם על החלונות
אווירות מלנכוליות בעלות קסם רב של עונה שתתגלה, כפי שהיא מוצגת גם בסיציליה.
