באיסלנד התגוררו צאצאי הוויקינגים הסקנדינביים בסוף המאה ה -9. כך הופיע עם קטן אך ייחודי מאוד, שתרבותו דומה מעט לכל שאר האירופאים. הסיבה לחריגות זו היא בידודו ובדידותו של האי, ולכן מסורות איסלנד כה נדירות וייחודיות.
מה בשם?
ההפתעה הראשונה טמונה בהמתנה לזר כשהוא רק פוגש את תושבי האי. לאיסלנדים … אין שמות משפחה, ושמו של כל אדם "מסופק" רק בשם פטרונימי. משמעות הסיום שלה היא "בן" לילד ובהתאם "בת" לילדה. כאשר מתחתנים, אישה איסלנדית נשארת עם שם המשפחה הפטרונימי שלה ומתברר שזה לא חופף לא רק לבעלה, אלא גם לילדים.
עם זאת, מסורת איסלנדית מוזרה כזו נמנעת משימוש בשמות משפחה לאינטרסים אישיים. ילדים אינם יכולים להתפאר בתהילת אבותיהם, ולכן אדם מוערך כאן אך ורק על פי תכונות ואישיות.
Lopapeis בארון הבגדים
האקלים של איסלנד אינו מאפשר לתושביה להתהדר בבגדים קלים, ועל כן צאצאי הוויקינגים מאז ומעולם מגדלים כבשים להכין מצמר מעשה דברים וחמים. הסוודרים המפורסמים, הסרוגים במסורות איסלנדיות, נקראים "לופפייס". הם סוודרים חמים או סוודרים, שחלקם העליון מעוטר במעגל עם קישוט לאומי. בגדים כאלה הם לא רק חמים, אלא גם דוחים מים, ולכן משמשים כטופ במהלך הקיץ האיסלנדי הלח.
בנוסף לבגדים פרקטיים, הכבשים מספקות חלב ובשר, המהווים את הבסיס לרוב המנות של המטבח הלאומי. מסורות הדיג של איסלנד מביאות לשולחן תושביה בשר כרישים ולווייתן. המזון האקזוטי ביותר נקרא האקרל. זהו עיסת כרישים מפורקת וכבוש במיוחד, מיושנת במשך שישה חודשים במי מלח מיוחדים.
סאגות ונובל
המסורות המוזיקליות והספרותיות של איסלנד הן עניין של גאווה מיוחדת לאנשיה. תיאורים של חיי ויקינג המבוססים על אירועים אמיתיים מועברים מפה לפה ומבוצעים בליווי כלי נגינה עממיים. הלחנים ההיסטרים של שפרד הם כמו עמקי איסלנד. הם ארוכים ומחוספסים, וההופעה שלהם דורשת סבלנות וסבלנות הן מהסולן והן מהקהל.
כותבי סאגה עוררו השראה לסופרים רבים שהביאו תהילה אמיתית לאנשיהם בתחום הספרות העולמית. אחד המפורסמים הוא הלדור לסנס, שאף זכה בפרס נובל לשנת 1955.
