ונציה האיטלקית מפוארת ובלתי נשכחת, פנטסטית ובלתי נשלטת, הייתה מזמן מקום עלייה לרגל עבור מיליוני תיירים שרוצים לגעת בעולם המדהים של עיר מימי הביניים, שהתנגדה למתקפות מים גדולים במשך מאות שנים. גונדולות המונעות על ידי אנשים חזקים עדיין גולשות בשקט לאורך התעלות המקומיות, ובפרברי ונציה, כמו בעבר, נשמרו עבודות יד עממיות מדהימות, המשמחות את האורחים המבקרים עם ההזדמנות לקחת ממזכרות ומתנות ייחודיות כמזכרת.
ניסים שבירים
האי מוראנו מפורסם לא פחות מוונציה עצמה. במהלך שבע המאות האחרונות נמצאו כאן סדנאות ניפוח זכוכית, בהן נעשות יצירות מופת לא ראויות. זכוכית מוראנו הפכה לסמל לא פחות פופולרי של העיר על המים ממסיכות קרנבל.
סדנאות הזכוכית הועברו לפרבר ונציה בסוף המאה ה -13. אז מועצת העיר החליטה להגן על תעלומת הדיג ממבטם של המתחרים. מפוחי זכוכית קיבלו פריבילגיות שונות, אך איבדו את ההזדמנות לעזוב את האי.
לקנות צמיד מוראני ממפוח הזכוכית סיגנרטו הוא חלום של כל תייר, ולכן שביל העם לפרבר ונציה הזה אינו גדל, ואדים עם הסבל, כמו קודם, חורשים את מרחבי הלגונה הוונציאנית.
כל צבעי הקשת
הבתים באי בוראנו צבועים בצבעים עזים כך שהדייגים המקומיים, כפי שאומרת האגדה, תמיד יראו את דרכם הביתה. פרבר ונציה זה מפורסם גם בזכות התחרה המדהימה שלו. הם החלו לארוג במאה ה -15, וכיום האיכות והייחודיות הגבוהה ביותר של יצירות מופת לבנות שלג היא הסיבה לפופולריות של האי הזה בקרב אחוות התיירים.
יוצרות התחרה עצמן מכנות את יצירותיהן "חורים באוויר", אך כל מי שלפחות פעם זכה לגעת ביצירות המופת של בוראן מבין שלריקנות במקרה זה יש ערך יוצא דופן.
התהילה לשעבר של טורצ'לו
האי הוונציאני הזה היה המאוכלס ביותר עד המאה ה -11. הוא התעשר במסחר עם קונסטנטינופול וכבר במאה העשירית היו בו יותר תושבים מאשר העיר עצמה.
סחר הים הפסיק במאה ה -12, הנמל היה מכוסה סחף, ומרבית הבניינים פורקו לבניית ארמונות בונציה. כיום מתגוררות באי כמה עשרות משפחות דייגים, אך לתיירים פרבר ונציה זה מעניין בזכות המראות האדריכליים השמורים:
- תערוכות המוזיאונים ממוקמות בשני ארמונות של המאה ה -14.
- קתדרלת סנט מרי אסונטה נבנתה במאה ה -9. הוא מפורסם בהרכב הפסיפסים הביזנטי שלו המעטרים את קמרונות הטבילה - הטובים ביותר באזור צפון איטליה.
