סיפורה של פטרה

סיפורה של פטרה
סיפורה של פטרה

תוכן עניינים:

Anonim
צילום: ההיסטוריה של פטרה
צילום: ההיסטוריה של פטרה

כמו ערים רבות, ההיסטוריה של פטרה מתחילה בצומת דרכי מסחר. השביל דרך שטח ירדן של ימינו עבר מדמשק לים סוף. הכביש השני הוביל מהמפרץ הפרסי לעזה. המטיילים בפטרה הצליחו לא רק להחליף סחורות, אלא גם להרוות את צימאונם, להירגע בצל, החשוב כל כך במהלך טיולים ארוכים במדבר. פטרה יכלה לפרוח עד שהרומאים יופיעו, וראו את נתיב הים למזרח.

אף על פי כן, העיר הייתה אטרקטיבית לעמים רבים, כפי שמעידים הבניינים שהותירו הרומאים הקדמונים (המאה השנייה), האדומים (XVIII - II מאות לפנה"ס); הנבטים (המאה השנייה לפנה"ס - המאה השנייה לספירה); ערבים וביזנטים. המאה ה -12 עבור פטרה הייתה בסימן הגעת הצלבנים. לאחר מכן איבדה העיר את גדולתה לשעבר, ואיתה את משמעותה. לכן, מבנים מתקופה מאוחרת יותר לא שרדו כאן.

אבל אפילו המורשת ה"מעושנת "הזו של פטרה, שהותירה כאן על ידי תרבויות שונות, מאפשרת לנו לראות אותה כאחת מ"שבעת פלאי העולם".

פטרה היום

בניית פטרה אפשרה לירדן ליצור כאן מוזיאון פתוח. קניון Siq הפך למקום תיירים לבקר בו. יש בניין שנחצב מתוך הסלע. הוא נקרא אל-ח'זנה, פירוש השם הוא "אוצר". הוא מתוארך למאה הראשונה. ושמה מעיד אגרטל האבן המעטר אותו. אפשר לאחסן שם תכשיטים.

גם כאן תוכלו לראות עמודי רומא טיפוסיים, מערות רבות וקריפטות, החצובות גם הן בסלע. באופן כללי, פטרה הוא שם יווני, שפירושו "אבן". בצחוק, המקום הזה יכול להיקרא ערש הבנייה המונולית, שכן בתים רבים כאן מגולפים מסלעי סלע מונוליטיים. כאן תוכלו גם לראות מערכת אספקת מים ישנה. תושבי העיר אספו מי גשמים במיכלים, ואז הגיעו דרך צינורות ממקורות מקומיים, הפזורים 25 קילומטרים מהעיר. לכן לא היה כאן צורך במים.

באופן מפתיע, במהלך בניית אל-ח'זנה הצליחו המקומיים לשלוח את הנהר לאורך תעלה אחרת כדי שלא יפריע למקדש. הפרויקט היה שאפתני מכיוון שהכיל מנהרה וכמה סכרים. מדוע הוחלט להתקין את בית המקדש באפיק הנהר הוא בגדר תעלומה.

כיום פטרה היא מוזיאון חי. כאן תוכלו לרכב על גמל שמציע בדואי אמיתי. הוא ילמד אותך איך לרכוב על "ספינת המדבר". כאן תוכלו גם לראות את הרועים שהסיעו עזים למקור לשתות. אתה יכול לקנות מזכרות בלתי נשכחות, שבאמצעותן תוכל להבין מה ההיסטוריה של פטרה בקצרה, ולמעשה היא נוצרה, כמו כל דבר אחר, לאורך מאות שנים.

מוּמלָץ: