תיאור האטרקציה
המוזיאון להיסטוריה צבאית נקרא גם מוזיאון המלחמה, מוזיאון קורבנות המלחמה, שרידי מלחמה וכו '. הוא ממוקם ליד המאוזוליאום של הו צ'י מין ולמרות התוכן הכבד של חלק מהתערוכות, הוא כמעט המוזיאון המתוייר ביותר בווייטנאם.
המוזיאון נפתח בסתיו 1975, כמעט מיד לאחר תום העימות הצבאי הגדול ביותר במחצית השנייה של המאה הקודמת. לאחר מכן הוא נקרא המוזיאון להיסטוריה של פשעי מלחמה אמריקאים. השם לא ניתן בלהט הרגע: התערוכה מכילה תצלומים רבים ועדויות נוספות לתוצאות השימוש בשימוש בנשק כימי מסוגים שונים. בשנת 1993, לאחר נורמליזציה של היחסים עם ארצות הברית, הוא נקרא המוזיאון להיסטוריה צבאית.
בשטח של 12 אלף מ ר, יש מגוון מוצגים המספרים על מאבק העם הווייטנאמי, תחילה נגד ההתיישבות הצרפתית, אחר כך נגד הפלישה האמריקאית. המקום אליו תוכלו ללכת עם ילדים הוא חצר המוזיאון. הוא מלא בציוד צבאי שנתפס: טנקים, מסוקים, לוחמים ומטוסי תקיפה. ובפינה פצצות ותחמושת אחרת. גולת הכותרת של האוסף היא מטוס תקיפה אמריקאי שנתפס. הוא שומר על סמל חיל האוויר האמריקאי.
ואתה בהחלט לא צריך לקחת את ילדיך לאולמות בהם מוצגים תצלומים של זוועות הצבא האמריקאי בכפר סונגמי, ההשלכות הנוראיות של שימוש בנפאלם, פצצות זרחן ומפריקים אחרים מסוכנים לא פחות. ולא רק צילומים. הווייטנאמים אף הציבו כלי עם עוברים המכילים אלכוהול שהיו מוטציות עקב שימוש בדיוקסין. באחד הבניינים ישנם תאים בהם הוחזקו אסירים פוליטיים, וכן חדרי עינויים לאסירים וגיליוטינה להוצאתם להורג.
המלחמה הקשה של עשר שנים השפיעה על ההיסטוריה של לא רק וייטנאם וארצות הברית. בדרך זו או אחרת נמשכו לתוכה דרום קוריאה השכנה, תאילנד, אוסטרליה, ניו זילנד, כמו גם ה- PRC וברית המועצות. לכן המוזיאון להיסטוריה צבאית נמצא תחת הגנת אונסק ו - כתזכורת מאלפת למה מובילות מלחמות כאלה.
