תיאור האטרקציה
כנסיית סנט מיכאל ממוקמת במרכז זלצבורג, בסביבתה הקרובה של בית המגורים והקתדרלה. היא נחשבת לאחת הכנסיות הוותיקות בעיר; יתר על כן, בחלק הצפוני של הבניין התגלו לאחרונה קבורות עתיקות של התקופה העתיקה. כעת מוצגים במוזיאון זלצבורג סרקופגים ותבליטים עם דימויים של אלים רומיים קדומים.
הכנסייה עצמה, המוקדשת למלאך המלאך מיכאל, נבנתה עוד לפני שלטונם של הקרולינגים, כלומר בסביבות המאה ה -6 לספירה. היא הייתה שייכת לשושלת שלטונית קודמת, האגילולפינג. לאחר מותו של הנציג האחרון של משפחה זו בשנת 788, הכנסייה לא איבדה את משמעותה המיוחדת והמשיכה לשמש כקפלה אימפריאלית אישית, אלא רק מחצית. השירותים האלוהיים בקומה העליונה התקיימו רק לאנשים מוכתרים, בעוד שהקומה התחתונה הייתה פתוחה גם לאזרחים מן השורה. חלוקה זו בוצעה עד המאה ה- XII כולל. אך מאז 1189, מרכז העיר זלצבורג הועבר למקום אחר, וכנסיית מיכאל הקדוש הפסיקה לשחק כל תפקיד משמעותי, ואיבדה אפילו את מעמדו של מרכז הקהילה.
הכנסייה נזכרה רק במאה ה -18, כאשר נבנתה מחדש בסגנון הבארוק. הבניין המודרני צבוע בצבע ורוד עמוק וכולל מגדל פעמונים מרהיב ואלגנטי ומעליו כיפה. אך ראוי לציין במיוחד את עיטור הפנים של המקדש, שנעשה בסוף המאה ה -18 בסגנון המפואר של עידן הרוקוקו. מסגרות החלון, התקרות והקירות המקומרות מעוטרות בטיח עשיר וציורי קיר משוכללים המתארים את הכתרת מריה הבתולה.
המזבח הראשי של המקדש, המתאר את המלאך מיכאל שנלחם עם לוציפר, הושלם בשנת 1650, אך בשנת 1770 הוא הוסר בשיש. במקביל נוספו מזבחות צדדיות המתארות את הבשורה, המלאך רפאל וסנט בנדיקט. יחד עם זאת, האיבר הראשי שייך, שמור באופן מפתיע בצורה כמעט אותנטית.
"כרטיס הביקור" של כנסיית מיכאל הקדוש היא סצנת המולד המפורסמת שלה, שנעשתה בשנת 1950. מופיעות בו סצנות שונות מהתנ"ך: חג המולד, הערצת המאגי, טיסה למצרים, הצליבה ותחיית ישו.
