תיאור האטרקציה
הפסל "עובדת ואישת משק קולקטיבית" הוא אנדרטה לאמנות מונומנטלית, סמל לעידן הסובייטי. הרעיון שייך לאדריכל בוריס יופאן. בתחרות הפיסול זכתה הפסל של ורה מוכינה.
האנדרטה עשויה נירוסטה מצופה כרום. גובה האנדרטה הוא כ -25 מטרים, וגובה הדום הוא כ -33 מטרים. משקל האנדרטה 185 טון.
בתחילת הדרך יצר מוכינה דגם טיח של מטר וחצי. על פי מודל זה נעשתה אנדרטה ענקית במפעל הפיילוט של המכון לעיבוד מתכות והנדסת מכונות. פרופסור פ.נ לבוב פיקח על העבודה. הפסל קישט את הביתן הסובייטי בתערוכה העולמית של 1937 בפריז.
במהלך ההובלה מפריז, האנדרטה ניזוקה. במחצית הראשונה של 1939 הוא שוחזר והותקן על כף בכניסה לתערוכת החקלאות של כל האיחוד (כיום VVT). באינציקלופדיה הסובייטית הגדולה, הפסל כונה "תקן הריאליזם הסוציאליסטי".
בשנת 1979 שוחזרה האנדרטה. אך בתחילת שנות האלפיים, האנדרטה דרשה שחזור גדול. בשנת 2003, האנדרטה פורקה. 40 שברים בודדים נשלחו לשיקום. היא הייתה אמורה להחזיר אותה למקומה עד סוף שנת 2005. בעיות המימון גרמו לעיכוב עבודות השיקום והוא לא הסתיים עד נובמבר 2009.
המשחזרים חיזקו את המסגרת התומכת של הפסל. כל חלקי האנדרטה נוקו וטופלו נגד קורוזיה. האנדרטה הותקנה במקומה המקורי, אך על כן חדש. הוא חזר בדיוק על המקור, שנבנה בשנת 1937, אך התקצר מעט. הדום החדש גבוה ב -10 מטרים מזה הישן. האנדרטה "עובדת ואישת משק קולקטיבית" הותקנה ב- 28 בנובמבר 2009, עם מנוף מיוחד. נחנך ב- 4 בדצמבר 2009.
ביתן הדום מאכלס את אולם התצוגה ואת המוזיאון של ורה מוכינה. בספטמבר 2010 נפתח בביתן מוזיאון ותערוכות האישה והעובד של קולחוז. יש בו תערוכה המוקדשת להיסטוריה של יצירת האנדרטה בפרויקטים, דגמים ותצלומים.
לאחר השחזור, אנדרטת עובדת ואישה חווה קולקטיבית הפכה לחלק מאגודת מוזיאון סטוליצה. בנוסף לו, "הבירה" כוללת: אולם התערוכות הממלכתי של מוסקבה "מנשה חדש", אולם התערוכה המרכזי "מנזה", "בית צ'כוב", מוזיאון סידור ואחרים.
