תיאור האטרקציה
סן קטאלדו היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר בפלרמו, הדומה להפליא למסגד המזרחי. ממוקם בפיאצה בליני, ליד מקדש מרטוראנה, זהו אנדרטה לאדריכלות ערבית-נורמנית, המשלבת מאפיינים ביזנטיים וערבים.
הכנסייה המוקדשת לקדוש הקדוש נבנתה במאה ה -12 ביוזמתו של מאיו דה בארי, שר המלך הסיציליאני וויליאם הראשון הרשעים. במקור זה היה המקדש האישי של מאיו ועמד על שטח ארמונו. עם זאת, לאחר מותו של השר, כל רכושו נמכר לרוזן סילבסטרו מרסיקו, שבנו בשנת 1175, בתורו, מכר את מתחם הארמון למלך וויליאם השני הטוב. שבע שנים מאוחר יותר הפך הארמון, יחד עם הכנסייה, לרכוש מנזר המונראלה.
במשך חמש מאות שנים, סן קטאלדו היה ברשות הארכיבישופים של מונטריאול - באותן שנים נבנה בית קברות קטן ליד כנסיית הקהילה. ארמון מאיו שימש לראשונה את הנזירים כבית חולים, ולאחר מכן הם שכנו את מעון הארכיבישופים. בוצעו בו עבודות שיקום משמעותיות בשנים 1625 ו- 1679. ובשנת 1620 נמכר החלק הדרומי -מזרחי של הארמון לסנאט פלרמו, ולאחר מכן הוא הפך לפלאצו פרטוריו הנוכחי.
בסוף המאה ה -18, ארמון מאיו וכנסיית סן קטאלדו נקנו מהארכיבישוף על ידי המלך פרדיננד השני, שהעביר את הכנסייה לידי הארכיבישוף של פלרמו, והזמין סניף דואר בארמון. רק מאה שנים מאוחר יותר, הארמון נהרס, והגבעה עליה עמד נחפרה עד יסודותיה. הודות לאירוע זה, כנסיית סן קטאלדו, שהוסתרה בעבר מכל עבר על ידי בניינים שונים, התגלתה כפתוחה לעיני הציבור. בוצעו בו עבודות שיקום גדולות, שבעקבותיה השיגה הכנסייה את מראהו המקורי. בשנת 1937 הוא הפך לרכוש מסדר מלטה.
הארכיטקטורה של הכנסייה יוצאת דופן למדי: היא מקבילה עם שלוש כיפות חצי הכדור. מבנים דומים ניתן לראות באזור אפוליה האיטלקית ובצפון אפריקה. אפילו תייר רגיל מבין שיש כאן השפעה ערבית מובהקת. שלוש חזיתות של הכנסייה מעוטרות בקשתות שווא, ורק החזית הדרומית, פעם צמודה לארמון, נטולת עיטורים. ניתן לראות גילופים ערביים אופייניים על הגג. מעיצוב הפנים שרדו רק המזבח והרצפה המשובצת, מהמאה ה -12. ועל אחד הקירות יש כתובת לכבוד מטילדה, בתו של הרוזן סילבסטרו מרסיקו, שמת בילדותו.
