תיאור האטרקציה
במוזיאון הביוב של פריז תוכלו להכיר בפירוט את ההיסטוריה של מאבק המטרופולין על ניקיון ובטיחות סניטריים. לא הנושא הטוב ביותר לשיחות חולין, אבל בעיה עצומה לכל עיר גדולה.
הרומאים הבינו זאת היטב: מתחת להריסות אמבטיות רומיות ברובע הלטיני נמצאו צינורות ביוב. עם נפילת האימפריה הרומית, הפריזאים שכחו את התברואה; פסולת נוזלית פשוט נזרקה לתעלות רחוב. בשנת 1131, בשוק גרב, חזיר שחור הפך את סוסו של המלך פיליפ הצעיר - המלך נפל לערימת צואה ומת יום לאחר מכן. נקזים פתוחים היו מקורות להדבקה ולצחנה איומה.
בשנת 1370 בנה המחוז בפריז, הוגס אובריוט, את מערכת הביוב האמיתית הראשונה - המנהרה המקומרת מתחת למונמארטר. תחת לואי ה -14 נבנה צינור ביוב עגול גדול על גדות הנהר. תחת נפוליאון, מערכת הביוב של הבירה כללה כבר 30 ק מ של מנהרות.
השינויים האמיתיים החלו תחת מחוז פריז, הברון האוסמן. המהנדס יוג'ין בלגרן פיתח מערכת ביוב ומתן אספקת מים מתקדמת. במקביל, הוא החליט להשתמש במנהרות הישנות, הסתומות בבוץ עתיק יומין. הפריזאים עצמם ניקו 200 מנהרות ללא תשלום: לשם כך הושקה שמועה על האוצרות הזמינים לכאורה כאן. בשנת 1878 גדלה רשת הביוב בעיר ל -600 ק מ.
כיום מערכת הביוב והטיפול בשפכים הפריזאי היא אחת הגדולות באירופה. מתחת לעיר הונחו 2,100 ק"מ של מנהרות, שהפכו לתמונת מראה של רחובות על פני השטח: יש להם את אותם שמות ואותו מספר של "בתים".
מוזיאון הביוב ממוקם בגלריות התת -קרקעיות ליד גשר עלמה. יש רמפות למבקרים, לאורכן ניתן ללכת לאורך האספנים הקיימים. מאווררים מספקים אוויר צח. אתה יכול לראות את המערכת הנוכחית להגנה מפני הצפות של כיכר ההתנגדות, את חיבור הרחוב קוניאק-ג'ה, את אספן שדרת בוסקט.
כיום הביוב הפריזאי מנוהל על ידי מחשבים. אבל על הדוכנים של המוזיאון אפשר לראות את הציוד ששימשו את ניקיון הביוב בתקופות קודמות, ואפילו את כלי הנשק שלהם, שנמצאו במנהרות.
