ביום המשמעותי מבחינה היסטורית של הרפובליקה של אוגנדה, יום קבלת העצמאות מבריטניה הגדולה, אומץ דגל המדינה במדינה.
תיאור ופרופורציות של דגל אוגנדה
לדגל אוגנדה צורה מרובעת קלאסית, ואורכה ורוחבה פרופורציונליים זה לזה ביחס של 3: 2. דגל אוגנדה מחולק אופקית לשישה פסים ברוחב שווה. הפס העליון הוא שחור, ואחריו צהוב בהיר, והשלישי הוא אדום. ואז סדר הפסים המתחלפים חוזר על עצמו פעם נוספת. במרכז הבד, במרחק שווה מקצותיו, מוחל דיסק עגול לבן עם דמות של ציפור, המשמש סמל של המדינה. זהו מנוף בעל כתר מזרחי, המופנה לכיוון הפיר.
הצבעים בדגל אוגנדה אופייניים לדגלי הלאום של יבשת אפריקה. פסים שחורים מסמלים את צבע העור של השבטים המאכלסים את המדינה. השדות הצהובים על הדגל הם השמש החמה שמחממת את ארץ אוגנדה ולבבות אנשיה. פסים אדומים מזכירים את דמם של פטריוטים אמיתיים בארצם, שנשפכים במלחמות השחרור.
דגל אוגנדה יכול לשמש הן כדגל מדינה והן כדגל אזרחי הן ביבשה והן בים. הוא רשמי גם לצבא המדינה.
הסטנדרט של נשיא אוגנדה מתאר את סמל המדינה בשדה אדום בוהק, שצבע תחתיתו חוזר על פסי הדגל הלאומי של אוגנדה.
היסטוריה של דגל אוגנדה
לפני קבלת העצמאות מהשלטון הקולוניאלי של בריטניה הגדולה בשנת 1914, דגל המדינה היה בד כחול מלבני. במרובע העליון שלו בעמוד הדגל היה דגל בריטניה, ובחציו הימני היה דיסק צהוב עם דמותו של מנוף עטור, ששימש מעיל הנשק של אוגנדה באותן שנים. דגלים כאלה היו אופייניים לכל רכושו של הוד מלכותה בחו ל.
הציפור, סמלית לאוגנדה, התיישבה גם בגרסה הראשונה של הדגל, שאומצה לאחר שהמדינה קיבלה שלטון עצמי במרץ 1962. לדגל היו שלושה פסים אנכיים שווים: ירוק בהיר בקצוות וכחול כהה במרכז. הם הופרדו על ידי שדות צהובים דקים, ובאמצע הבד היה תיאור של מנוף מוכתר מוזהב הניצב על רגל אחת ופונה לכיוון הפיר.
ב- 9 באוקטובר אותה שנה, המדינה קיבלה עצמאות סופית, והדגל שאומץ באותו יום נשאר דגל המדינה עד היום.
