דגל המדינה של הרפובליקה הגבונית הוא חלק בלתי נפרד מהסמלים הרשמיים של המדינה. היא אומצה באוגוסט 1960, כשהמדינה קיבלה עצמאות והפסיקה להיות נחלה קולוניאלית של הצרפתים.
תיאור ופרופורציות של דגל גבון
הבד המלבני של דגל גבון בעל פרופורציות מעט לא סטנדרטיות בהשוואה לרוב הדגלים המפורסמים של מעצמות העולם. רוחבו ואורכו ביחס של 3: 4, מה שהופך את צורת הדגל קרוב לריבוע.
הבד מחולק אופקית לשלושה חלקים שווים שחלקו העליון צבוע בירוק בהיר. הפס האמצעי של דגל גבון צהוב והתחתון כחול בהיר.
דגל גבון, בהתאם לחקיקת המדינה, יכול לשמש על הקרקע על ידי אזרחים, ועל מים - על ידי כלי שיט פרטיים וספינות של צי הסוחר.
צבעי דגל גבון לא אומצו במקרה. הם השתקפות סמלית של מיקומה הגיאוגרפי על מפת העולם. החלק הירוק של הדגל הוא היערות המשווניים ברוב הארץ, הכחול הוא תזכורת שלגבון יש גישה לאוקיינוס האטלנטי. הפס הצהוב מסמל את קו המשווה, מחלק את המדינה לשניים, ואת השמש האפריקאית הלוהטת.
צבעי דגל גבון נמצאים גם על מעיל הנשק של המדינה, שהוא מגן הרלדי שמחזיק שני פנתרים העומדים על רגליהם האחוריות. המגן מחולק לראש ירוק, מרכז צהוב ותחתון כחול. על המגן נושאת סירת מפרש שחורה, שעל ירכה מתנופף דגל גבון. הספינה משמשת סמל של המדינה עצמה, החותרת בביטחון לעתיד בהיר יותר, והפנתרים מזכירים שהנשיא האמיץ ופמלייתו שומרים על כיבושי גבון. המוטו של המדינה, הכתוב על מעיל הנשק, פירושו "להתקדם ביחד" ומסמל את הקשר הבלתי נפרד בין הנהגת המדינה לאנשיה.
היסטוריה של דגל גבון
הדגל הראשון של מדינת גבון הוקם בשנת 1959. זה היה מלבן המחולק בפס צהוב צר לשני חלקים שווים. החלק התחתון של דגל גבון היה כחול בוהק, והחלק העליון היה דגל צרפת, חגור בחופה הקרובה יותר למוט, ושדה ירוק בהיר מימין.
לאחר שזכתה בעצמאות בשנת 1960, המדינה לא רק זכתה ליציבות, אלא גם קיבלה את ההזדמנות להתפתח בדרכה שלה. גם דגל גבון שונה. הטריקולור הצרפתי הוסר מהלוח, והפס הצהוב הורחב, מה שהופך את כל שלושת השדות בדגל גבון לשווי שטחם.