למרות שטחה העצום של המדינה, המגוון הדתי והאתני וההבדלים המשמעותיים בקווי הרוחב הגיאוגרפיים ובתנאי האקלים, תרבות הודו משמשת אינדיקטור לכך שהמדינה שמרה על זהות לאומית אחת במשך מאות רבות של שנים.
מולדת הדתות
ההשפעה העיקרית על היווצרות התרבות של הודו הופעלה על ידי תנועות דתיות רבות שמקורן בשטחה. חסידי ההינדואיזם והבודהיזם, הסיקיזם והג'ייניזם מילאו תפקיד בהופעתם של מלאכות אמנות רבות, אמנויות ואפילו מסורות קולינריות. חגים שנחוגים בהודו הם גם יום הרפובליקה הלאומי ויום העצמאות, וגם משלהם בכל מדינה, בהתאם למספר התושבים הרווח המדהים דת מסוימת.
דע חריף, בבקשה
המטבח ההודי הוא אחד הביטויים האינטגרליים של המסורות התרבותיות שלו. האוכל כאן מגוון, והמארחות משתמשות במספר עצום של מרכיבים בתהליך הבישול. מקום מיוחד תופס חלב, שממנו יכולים ההינדים להמציא מאות רטבים שונים ומנות אישיות. סוכר וקינוחים הם סיפור ארוך ונפרד שכל ממתק או עוגה מוכנים לספר.
התרבות של הודו כרוכה בשימוש בתבלינים רבים בבישול, שרבים מהם הופכים את המנות לחריפות ועסיסיות. בהזמנה במסעדה הודית כדאי לשים לב המלצר להעדפות אישיות ולהתריע על מידת החריפות הרצויה של המנה.
ריקוד וקולנוע
הבגדים בהודו הם סארי צבעוניים, צעיפים בהירים העשויים קשמיר ומשי, הרבה תכשיטים בצורת צמידים, שרשראות ועגילים. כל ההדר הזה מדגיש במיוחד לטובה את יופייה של אישה הודית בעת ביצוע ריקודים מסורתיים. אומנות המחול הלאומי מקורו לפני לפחות שני אלפי שנים ולפי ההינדים משמשת ביטוי לעקרון האלוהי ויופיו באדם. הריקודים מכילים אלמנטים של מיתוסים ואגדות עתיקים, ולכל מחווה יש תפקיד חשוב במיוחד.
בתרבות ההודית המודרנית הקולנוע חשוב לא פחות, שהנושאים העיקריים בהם הם אהבה וקנאה, המאבק על האושר והגיבורים עשירים ועניים, אך שואפים להיות מאושרים ללא קשר לקסטות ולדעות קדומות. אגב, מסורות התיאטרון של הודו שימשו כמבשרי הקולנוע. אחת הטרנדים הוותיקים בעולם היא מסורת הדרמה של Kudiyattam של קראלה, שהחלה לפני אלפיים שנה.
