קצת קשה להבין מה בדיוק מתייחס למושג זה; רוב המדענים מסכימים שמדובר בנורבגיה, שוודיה, דנמרק ובחלקו פינלנד. לא נכון לומר שיש מאפיינים לאומיים של סקנדינביה, מכיוון ששוודים, דנים, נורווגים, פינים חיים באזור, לכל אחת מהעמים יש מאפיינים ספציפיים משלה.
קרוב ומרוחק
ברור שכל המדינות הללו קשורות לחצי האי הסקנדינבי ולאיים הנמצאים בקרבת מקום. הם מאוחדים על ידי ההיסטוריה, לאורך מאות שנים כרתו המדינות בריתות שונות ביניהן. למשל, נורבגיה כמעט ארבע מאות שנים הייתה בברית עם דנמרק, ואז עוד מאה שנה עם שבדיה, שבעתה פינלנד הייתה מדינה אחת. לכן, ניתן לצפות בחדירות בין תרבויות, מסורות, מאפיינים ותכונות אופי, חגים אחידים או דומים.
איש סקנדינבי
מיד עולה דימוי של אזרח מכובד, מאופק בהתבטאות רגשות, חרוץ ונדיב. הוא האמין שהאחראים ביותר בקרב הסקנדינבים הם הנורבגים. בנוסף, הם מקבלים את השכר הגבוה ביותר באירופה.
הסקנדינבים תומכים בחיים מכובדים, יציבים, ללא תסיסה וסערה חזקה. אבל לרוב זה רק במדינה שלהם. ידוע כי החבר'ה הסקנדינבים הקרים והשמורים הופכים לאוהדים הנלהבים והחמים ביותר, בפרט, של נבחרות ההוקי הלאומיות. הם לא מפספסים אף טורניר אחד, תומכים בקבוצת מולדתם בתלבושות ורגשות בהירים.
מכיוון שהמשכורות גבוהות למדי, אין להם בעיה לקנות כרטיסי טיסה ליבשת הנגדית, לשלם עבור טיול תיירים במדינה אחרת כדי לתמוך בהוקי או ביאתלטים שלהם.
מטבח לאומי
מכיוון שדנמרק, שוודיה, נורבגיה ופינלנד קרובות גיאוגרפית זו לזו, הקשורות במאות שנים של קשרים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים, אותן מגמות כלליות בבחירת מזון, עיבוד ואחסון נצפות בגסטרונומיה. המאכלים הפופולריים ביותר בקרב הסקנדינבים הם:
- דגים ופירות ים;
- תפוחי אדמה, לרוב רגילים, מבושלים;
- בשר מסוגים שונים, למעט כבש;
- כמות גדולה של ירקות, פירות ופירות יער צפוניים (אוכמניות, אוכמניות, חמוציות).
במסורות הקולינריות של מדינות חצי האי הסקנדינבי, לרוב הארוחה נדיבה ושופעת. התושבים חוו פעמים רעב יותר מפעם אחת, הזיכרון ההיסטורי של תקופות אלה נשמר עד היום, ולכן הכיבוד חשוב כל כך. וכמובן מילות תודה למארחים על האוכל ובברכה.
