העם הסרבי אינו מחלק את מנהגיו לכנסיה ולעם, ולכן בכל חג או טקס מקומי אפשר לחוש בהשפעה הגדולה של האורתודוקסיה. הסלאבים לפי מוצאם, הסרבים לקחו הרבה מהעמים השכנים, ובמסורותיהם נחקרים בבירור הערות של מנהגים תראיים ובלקניים. בהיותו כאן בחופשה או בעסקים, כל נוסע נתקל תמיד במסורות של סרביה, וההיכרות הזו מתגלה כנעימה ומתגמלת מאוד.
סנדק תהילה
המנהג החשוב ביותר של הסרבים הוא חגיגת התהילה. מסורת זו של סרביה היא ייחודית ובלתי פוסקת, ומשמעותה נעוצה בעובדה שלכל משפחה יש כאן קדוש משלה. הוא נערץ על כל בני המשפחה והוא עובר בירושה בקו האבהי. כאשר אישה מתחתנת, היא מכבדת את תהילת בעלה.
תהילת הצלב היא לא רק משפחה, אלא גם שבט, כנסייה או כפרית, כאשר הקדוש נערץ על ידי כל המשפחה, קהילת הכנסייה או הכפר. הוא האמין כי מסורת זו של סרביה באה מאבות אבות שחיו בתקופה הטרום-נוצרית, כאשר אלים רבים התקיימו בחיי אנשים.
חגיגת פאר הצלב כוללת מספר טקסים:
- בערב יום חשוב מוזמן לביתו כומר ומתבקש לחדש את הבית והמים. עליו מכינים את המנה העיקרית לשולחן החגיגי.
- כל בני המשפחה מתכנסים לארוחת ערב חגיגית, ועל השולחן בהחלט יש קלח וקוליבו - דייסה עם צימוקים, שנמזגת בדבש ומבושלים במים קדושים.
- בבוקר של אותו יום, המשפחה הולכת למקדש ומשתתפת בסקרמנט. במהלך השירות, יש להתפלל לבריאותם של בני השבט החיים ולשלום של אלה שעזבו את העולם הזה.
- הכיבוד צריך להיות מוגש גם לאורחים, על מנת לקבל את מי שאינו חוגג תהילה ביום זה.
- יום כבוד הצלב בכפר נחגג על ידי כל העולם. זה מתרחש מתחת לעץ קדוש שעליו נחצב צלב.
עיניים לעיניים
כאשר מברכים מישהו או מכירים מישהו, התושבים המקומיים תמיד מסתכלים בעיני בן שיחו בעיניים. מסורת סרבית זו מפגינה מחשבות טהורות וכוונות טובות. נהוג להביט זה לעיני זה, בכוסות מצמצמות במהלך סעודות.
בפגישה אתה צריך ללחוץ יד, ואז לנשק שלוש פעמים, אם הכירו לך קרוב משפחה של חבר, אישה או בעל. כשאתם נכנסים לחנות, לבית קפה או למסעדה, הקפידו להגיד שלום. זה נהוג במסורות של סרביה והוא פונה לתקשורת נעימה בין בני שיחכם.
