השכנה המערבית של בריטניה הגדולה נלחמה על עצמאותה יותר מדי זמן, ולכן היא יכולה להתגאות בכך שלסמל שעל סמל הראשי שלה שורשים עתיקים. מעיל הנשק המודרני של אירלנד אושר בנובמבר 1945, אך נבל הזהב, שתופס את המקום המרכזי, שימש את האירים במשך מאות שנים במסמכים רשמיים ובהרדליה.
סמל חופשי של אירלנד
אניני ציור רבים מעריכים את סמל אירלנד כיצירת מופת של המחשבה האמנותית, כך שעמוק ברעיון ופשטות היישום בולטים. שלושה צבעים נבחרו לסמלה העיקרי של המדינה:
- זהב לדמות הנבל;
- הכסף שבעזרתו נצבעים המיתרים;
- תכלת היא כחול עמוק לתחום.
כל אחד מהצבעים האלה אהוב על מלכי כל המדינות והיבשות, על מעיליהם של מדינות מודרניות רבות בעולם אפשר לראות טון כזה או אחר, או שילובם.
סמל מוזיקלי של המדינה
בחירת הנבל, שנראה ככלי נגינה רגיל, מוסברת על ידי מסורות עמוקות ואחת האגדות האיריות העתיקות ביותר. בנוסף, לאחר שבחרה בו כסמל המדינה הראשי, אירלנד בלטה אפוא בין כל מדינות כדור הארץ. לא כלי נגינה אחד - לא מעיל אחד.
הנבל הראשון היה מתנת האלים לדאגה, שליט ארץ אירלנד, ולאחר מכן נחטף על ידי אלים מרושעים, אך נמצא ונחזר לבעלים על ידי נציגי אור ושמש. היא ידועה כסמלה של אירלנד מאז המאה ה -13. משימתו של הנבל היא לא רק מוזיקה יפה המשרה מעשי גבורה למען המדינה, המשמעות שלה עבור כל אירי גדולה בהרבה.
ראשית, היא הייתה ראש התזמורת האירית. אין פלא שהארכאולוגים עדיין מוצאים כלים או שבריהם במהלך החפירות, הגדולים בהם בני 500-600.
שנית, המלכים המפורסמים ג'ון ואדוארד הראשון קישטו מטבעות איריים בנבל. כבר בשנת 1541, לאחר הקמת ממלכת אירלנד בהנהגתו של הנרי הראשון מאירלנד, היא הפכה לסמלה של המדינה והופיעה גם על המטבע המקומי.
לאחר איחוד שלוש המדינות - אנגליה, סקוטלנד ואירלנד - הנבל תפס את מקומו הראוי על אחד משדות המגן של הממלכה המאוחדת, ומשם הוא הלך לשוטט על פי מעילי נשק אחרים הנגזרים מהעיקרי סמל המדינה.
אירלנד העצמאית המודרנית נשארת נאמנה למסורות ולמעיל הנשק, שאת דמותן ניתן לראות במסמכים רשמיים, חותמות, מטבעות ושטרות. הוא משמש גם את נשיא וממשלת המדינה.
