רשת הרכבות של אפגניסטן מתרחבת בהדרגה. אם קודם לכן הייתה למדינה מערכת תחבורה לא מפותחת, היום הדברים טובים יותר הודות להקמת סניפים חדשים. מסילות הרכבת של אפגניסטן הן קווי מדידה רחבים (1435 מ"מ). הם נבנו על ידי מדינות שכנות: ברית המועצות, איראן, אוזבקיסטן. בגזרת הרכבות ישנן שתי בעיות עיקריות: אי וודאות עם פרמטרי מד ושטח הררי. סוגיית מד הרצועה נחשבת חשובה במיוחד, שכן היא קובעת את כיוון השילוב של אפגניסטן בתחום התחבורה והכלכלה. אזורים שיש להם גבולות משותפים עם אפגניסטן משתמשים במסלולי מדידה שונים. כדי לשתף פעולה עם אירופה דרך רוסיה ומרכז אסיה, מסילות הרכבת של אפגניסטן דורשות מד של 1520 מ"מ.
מצב תחום הרכבת
כיום יש למדינה 25 ק"מ של פסי רכבת. מדובר בשני כבישים להובלת סחורות. אין כאן רכבות נוסעים. בשנת 1960 נבנה קו רכבת של לא יותר מ -10 ק"מ לאורך קו קושקה - טורגונדי. בשנת 2007 נבנה הכביש מחדש. דרך גישה נוספת עוברת מהתחנה. גלאבה להאירטון. בשנים האחרונות הפכה אפגניסטן לאזור אטרקטיבי עבור מפעילי הרכבות במדינות השכנות. אלה כוללים, קודם כל, אוזבקיסטן ואיראן, המפתחות פרויקטים להקמת נתיבים חדשים באפגניסטן. הפרויקט הראשון נוצר על ידי הבריטים לפני למעלה ממאה שנה. קו הרכבת לקנדהאר נבנה בשנת 1879. בהמשך, בניית הקווים נמשכה לאחר 1960. כיום מבקשת ממשלת אפגניסטן להבטיח שתחום התחבורה ברכבת יהיה בשליטת המדינה. הרחבת מערכת הרכבות מביאה לשינויים חיוביים במדינה. מסילות הרכבת של אפגניסטן מאיצות משמעותית את קצב ההתפתחות הכלכלית והתעשייתית.
סיבות להתפתחות לקויה של מערכת הרכבות
התחום הכלכלי של המדינה התפרק לאחר איבה ממושכת. יותר משליש מהאוכלוסייה עזבו את אפגניסטן. סחר ותחבורה רבים בין אזורי הארץ נהרסו. כתוצאה מהמלחמה הידרדר מצב הרכבות והכבישים המהירים. אין כמעט תיקוני כבישים בארץ. שבילים רבים הופכים בלתי עבירים בחורף ובאביב. אנשים נאלצים להעביר סחורות על חמורים וגמלים. בהקשר זה, הכביש המהיר, החל בקאבול, קיבל את החשיבות הגדולה ביותר. שינויים במדינה הובילו להקמת מסילות רכבת חדשות. למרות זאת, אפגניסטן נותרה אחת המדינות העניות ביותר, תלויות במדינות שכנות. תשתיות לא מפותחות, פשיעה, ניהול לא מיומן הם גורמים המעכבים את התפתחות הכלכלה.
