המדינות הממוקמות בחצי הכדור הדרומי אינן שונות מעמיתיהם הצפוניים - אותו רצון לעצמאות, הכנסת סמלי המדינה או סמלי המדינה שלהם. מעיל הנשק של סמואה כבר חגג את יום השנה העשרים וחצי מאז אישור הסמל הראשי ב -1962.
סמואה המערבית, שהתקיימה באותה תקופה, קיבלה עצמאות משכנתה, ניו זילנד. תקוות ושאיפות, הרצון להתפתחות ושגשוג משתקפים באופן סמלי על מעיל הנשק.
סמלים קוסמיים וארציים
אחד המרכיבים המעניינים ביותר במעיל הנשק של סמואה הוא הכוכבים, הממוקמים על המגן בתצורה מסוימת. בסך הכל ניתן לספור חמישה כוכבים על רקע כחול כהה, ויש להם גדלים שונים, ואין סימטריה בסידור שלהם.
וזו לא רק קבוצת כוכבים סמליים, אלא קבוצת הכוכבים הצולבת הדרומית, או יותר נכון, הדימוי המסוגנן שלה. פעם, קבוצת הכוכבים הזו היא שהפכה לנקודת התייחסות לאנשים הילידים שעסקו בניווט. זה עזר לא ללכת לאיבוד בים ולחזור הביתה בשלום.
בנוסף לכוכבים על סמל סמואה, ישנם אובייקטים וסמלים ארציים לחלוטין:
- מגן מעוטר בכוכבים, גלים ועץ קוקוס עם פירות;
- דפוסים רדיאליים הדומים מקבילות ומרידיאנים;
- ענפי זית;
- צלב לטיני מכתיר את הקומפוזיציה;
- המוטו של המדינה.
תפקידה של קבוצת הכבשים הדרומית בחיי המדינה כבר הוזכר לעיל, תפקיד חשוב לא פחות ממלא האוקיינוס וכף הקוקוס, המסמלים מים ומזון, שבלעדיהם החיים על האיים בלתי אפשריים, והם גם לציין ישירות את מיקומה של המדינה.
בנוסף, עץ הדקל הוא סמל חשוב לא רק לביטחון התזונתי במדינה. באופן מסורתי, כל חלקי הבית הסמואי שימשו, למשל גזעים לבניית בתים, עלים שימשו לסידור גגות. אגוזים סיפקו חלב קוקוס יקר, קופרה, ושימשו כלי.
מכיוון שמדינת סמואה הייתה תחת חסותה של האו"ם בשנים 1946 עד 1962, סמל הארגון הידוע הזה הופיע על סמל המדינה העצמאית שכבר הייתה עצמאית. בכך הביעו תושבי המדינה את תודתם על המדיניות הנחרצת של הנהגת האו"ם ביחס למדינת האי הקטנה.
לסמל המדינה יש גם סמלים דתיים כאות תודה לאל הכול יכול. זהו צלב לטיני, עשוי בגוונים לבנים-אדומים-כחולים ובעל קרניים אדומות, כמו גם מוטו כתוב בחלקו התחתון של מעיל הנשק. תרגום חופשי אומר כי אלוהים הוא הבסיס של סמואה (הכתובת נעשית בשפה הסמואית).
