העיר קישינב נקראת כיום ערי ההתפתחות הסובייטית הנוחות מכל. זוהי מעין גרסה מולדובית של מוסקווה, השונה מאחרים ברבגוניות, הרעש והספונטניות שלה. כאן מתרכז כל עושרה של הרפובליקה ומרכזה התרבותי וההיסטורי האמיתי ממוקם.
נכון לעכשיו, קישינב היא עיר מודרנית ובטוחה שבה תייר יכול לשוטט היכן שבא לו, לצלם, לחקור את האתרים או פשוט ללכת ברחובות ולהירגע בבתי קפה ומסעדות נעימים רבים. עם זאת, הברק המודרני אינו אלא צעיף שמתחתיו מוסתרת המהות האמיתית של העיר המפוארת הזו. ומעיל הנשק של קישינב, המשקף את כל המסורות העתיקות שלה, יכול לספר עליו יותר.
היסטוריה של מעיל הנשק
יש לציין כי לאורך ההיסטוריה של העיר, סמל המדינה השתנה מספר פעמים. זאת בשל העובדה שמאז המאה ה -15, קישינב החל לעורר עניין במדינות השכנות, ולכן הוא נתפס לעתים קרובות. הבעלים החדשים הפעילו לעתים קרובות השפעה משמעותית על חיי התרבות בעיר, ולכן סמליה הרשמיים השתנו פעמים רבות.
האזכור הראשון של סמל מודרני מתוארך לתחילת המאה ה -19. אז קיבל מעיל הנשק צבע תכלת ומעוטר בנשר (אם כי בהתחלה הוא היה דו ראשי, על פי מסורת האימפריה הרוסית).
המערכון הסופי היה משנת 1930, המשמש עדיין בשינויים קלים. יצוין גם כי הוא נכתב תחת הממשל הזמני של רומניה, אולם כפי שאתה יכול לראות, הוא מכיל את כל הדרוש, שכן תושבי העיר עדיין לא רצו לתקן אותו.
תיאור מעיל הנשק של קישינב
בסך הכל מכיל הרכב את האלמנטים הבאים: מגן בצבע תכלת; נשר; כתר מגדל; ראש באפלו. למגן התכלת, שהוא הרקע העיקרי, במקרה זה יש פרשנות כפולה. ראשית, הוא מסמל את החופש וחוסר הגבול של השמים, ושנית את הנדיבות והכנות של אזרחיה.
הנשר הוא סמל לכוח המדינה, כמו גם תכונה של עליונות, שאמורה להיות טבועה בכל בירה גדולה. כתר המגדל הוא גם סמל קלאסי, מה שאומר שהעיר מהווה מרכז מרכזי.
ראש התאו, בתורו, מסמל את עוצמתה וחוסנה של העיר, כמו גם את יכולתם לעמוד בכובדי החיים.
