אלמלא ההתיישבות של קובה, אז הוואנה לא הייתה מופיעה. האינדיאנים חיו בעבר באי הזה, אך הקולוניאליסטים הספרדים התגלו כל כך אכזריים כלפי האוכלוסייה המקומית עד שעם הזמן הוא נהרס, אם לא בידי מתנחלים אירופיים, אז מרעב ומחלות. לכן, ההיסטוריה של הוואנה היא ההיסטוריה של האירופאים והאפריקאים שיישבו כאן בכפייה כעבדים על ידי נציגי הגזע הלבן.
שנת ההקמה של הבירה הקובנית היא 1519. התאריך אפילו ידוע - 16 בספטמבר. היא קיבלה מעמד של מרכז מנהלי כבר בשנת 1563.
עיר המהפכות
הצבא הבריטי כבש את הוואנה בשנת 1762, אך במהרה העיר הוחזרה לספרדים, והחליפה אותה בפלורידה, השייכת היום לארצות הברית. המאה הבאה לקובה הפכה למאה של תנועת השחרור, ובסופה, בשנת 1895, הפכה הוואנה למרכז מהפכה שצמחה למלחמת שחרור לאומית, מה שהוביל לכך שממשלת ספרד הכירה בעצמאות של האי המורד.
עם זאת, הספרדים לא רצו לאבד את השפעתם בקובה כל כך מהר, וארצות הברית התערבה בעימות כאשר נלחמה נגד ספרד. העיר נכבשה על ידי כוחות אמריקאים עד 1902. לאחר מכן הפכה קובה לבסוף לעצמאית, אך הדבר לא הציל אותה מקונפליקטים פנימיים, שמרכזה, כמובן, היה הבירה. הפיכות צבאיות קבועות הביאו לירידה בכלכלת העיר. רק כשהוקם המשטר הקומוניסטי באי, החלה הוואנה להתפתח, בעיקר בתמיכת ברית המועצות.
אחת הבירות היפות בעולם
כפי שאנו יכולים לראות, ההיסטוריה של הוואנה היא בקצרה היסטוריה של קונפליקטים פוליטיים שרק משטר סמכותי יכול לסיים. ועוד יותר מפתיע הוא העובדה שההוואנים הצליחו לשמר את אנדרטאותיהם ההיסטוריות והארכיטקטוניות במצב טוב. ואלו מבנים שאינם קשורים כלל לתקופת פידל קסטרו, אלא עתיקים הרבה יותר! רבים מהם מתוארכים למאות ה -16-17. למשל, מבצר לה ריאל פוארסה; הטירה של קסטיו דה לה ריאל פוארסה, כיום גם מוזיאון; מנזר סנטה קלרה.
10 האטרקציות המובילות בהוואנה
רבים מהמראות ההיסטוריים, שאיבדו מעט מפארם והדרם לאורך זמן, משוחזרים בהדרגה על ידי ההוואנים, מה שיחד עם הפסטיבלים שנערכים כאן הופך את העיר לאטרקטיבית ומעניינת עוד יותר לתיירים.
