תיאור האטרקציה
לונאטו דל גארדה ממוקם באמצע הדרך בין מילאנו לוונציה על החוף הדרומי -מערבי של אגם גארדה. עד 2007 הוא נקרא בפשטות לונאטו. עם נופיה הציוריים, מונומנטים היסטוריים ואמנותיים רבים, חורבות רומיות, טירה מימי הביניים, כנסיות בארוק ומוזיאונים מודרניים, הפכה העיר ליעד פופולרי לחופשה בקרב תושבי צפון איטליה.
היישובים הראשונים שהתגלו בשטחה של לונאטו המודרנית שייכים לתקופת הברונזה - אלה שרידי דירות ערימה שנמצאו בעיירות פולדה ולבנון. על פי כמה חוקרים, שמה של העיר בא מהמילה הקלטית "חזה", שפירושה "אגם קטן". בעידן רומא העתיקה, דרך בזיליקת אמיליה עברה דרך לונאטו, המחברת בין גאליה לאקוויליה. ממצאים מהתקופה ההיא נמצאו ליד הר מריו ובעיירה פוצו.
בשנת 909, העיר נהרסה כליל במהלך פלישת הברברים, ולאחר מכן נבנתה טירה עוצמתית במקומה ונוסד יישוב חדש ומבוצר. למרות זאת, במאות הבאות נהרס לונאטו ונבנה יותר מפעם אחת. בשנת 1512, זה היה המקום בו המלך הצרפתי לואי ה -12, שפלש לאיטליה, שם את מגוריו. ואחרי רק כמה שנים, לונאטו הפך לחלק מהרפובליקה הוונציאנית, שנשאר בה עד 1796 - שנת הופעתו של נפוליאון. ובכן, באמצע המאה ה -19, העיר הצטרפה לאיטליה המאוחדת.
כיום, ממש במרכז לונאטו, תוכלו לראות את טירת רוקה די לונאטו, בת כאלף שנה! עכשיו יש בו מוזיאון אורניטולוגי. כמו כן, ראוי לציין את ארמון דל פודסטה, שנבנה במחצית השנייה של המאה ה -15, ובו ספרייה ענפה המכילה יותר מ -52 אלף ספרים ישנים. תערוכה מעניינת של הספרייה היא אחד הספרים הקטנים בעולם בגודל 15 * 9 מ מ בלבד - זהו מכתב מגלילאו גליליי לכריסטינה די לורנה מסוימת. הכיכר המרכזית של לונאטו, פיאצה מרטירי דלה ליברטה, כוללת את בית העירייה, העמוד הוונציאני, קתדרלת הבארוק מהמאה ה -19 של סן ג'ובאני בטיסטה ומגדל השעון באורך 55 מטרים. מחוץ למרכז העיר כדאי לחקור את ההריסות הרומיות בפורנאצ'י, מנזר מגוזאנו, טירת דראגולו וכנסיות מדונה די סן מרטינו, סן ציפריאנו וסן זנו.
