תיאור האטרקציה
כנסיית ההנחה ממוקמת בעיר אלכסנדרוב, אזור ולדימיר, בשטח קרמלין אלכסנדר. בניית הכנסייה מתחילה ברבע הראשון של המאה ה -16. (1525), ההנחה היא שהמקדש היה הכנסייה הביתית של הנסיך וסילי השלישי.
בתחילה מכוסה המרובע במערכת קמרונות, וארבעה עמודים תמכו בו. הוא הסתיים בפרק אחד, שסביבו הוצבו קוקושניקים. מאוחר יותר, הבניין בעל חמש הכיפות, תוספת מגדל הפעמונים וחדר השיפוץ (במאה ה -17) שינו אותו במקצת. בכנסייה שתי קפלות, אופייניות לכל כנסיות ולדימיר (הקפלה הדרומית היא לכבודו של יוחנן המטביל, הקפלה הצפונית לכבוד ניקולס הפלא).
עד שהנזירות התיישבו כאן, הכנסייה נהרסה קשות במרתף ובמשך ארבעים שנה (מ -1610 עד 1650) היא "אבקת". הסלובוז'אנים כינו את הכנסייה "הנחה בגבעות" בגלל הופעתם של הריסות-הריסות ארמונות של המאה ה -16. הגלריות היו ממוקמות משלושה צדי בית המקדש. בצד הרביעי, הצפוני, הצטרפו אליו חדרי הארמון של ואסילי השלישי.
השינוי הראשון בכנסייה, שכלל הנחת גלריות פתוחות עם לבנים, נעשה תחת איוון האיום. בשנים 1663-1666 נוספו למחלקה ממערב בית מרקטור בן שתי קומות ומגדל פעמונים. בשנת 1667, השתנה הכספת במרובע, נעשתה כיפה בעלת חמש כיפות, שני עמודים מערביים פורקו. על בסיס הקפלה הצפונית נבנתה קפלה חדשה - קפלת מרי מצרים - לכבוד אשתו הראשונה של אלכסיי מיכאילוביץ ', המלכה מריה איליניצ'נה, מיטיבת המנזר.
מעט מאוחר יותר נוספה החדר המקומרת הצפוני בן שתי הקומות באתר החצר המפורקת של וסילי השלישית. במהלך תקופת המבצע של המנזר שימשו המרתפים מתחת לכנסייה כמרתפים והתמלאו בקרח, מה שלא יכול היה רק להוביל להתיישבות הבניין ולהופעת סדקים. בשנים 1753-1755. משרד האוצר של מוסקבה ביצע תיקונים גדולים. הכספים הוקצו על פי פתק מאת אליזבת פטרובנה ב- 16 במאי 1754.
לחיזוק הקמרונות הונחו הקשתות במרתפים באבנים. אולי במקביל הניחו מרתף עם יציאה מתחת לכנסיית ההנחה, המוזכרת ב"אגדתו "של קורנליוס בשנת 1675 ואפשר להבין אותה כמעבר תת קרקעי.
בשנות השלושים. אדריכל-משחזר פ.ד. ברנובסקי, במרתפים, פורקו כמה מחיצות מאוחרות ונפתח המרתף. בשנות השישים. עבודות השיקום נמשכו שוב. בחדר הצפוני ניתנו הרחבות מאוחרות יותר, שעיוותו את הבניין. טיח הופל מהקירות החיצוניים, מה שהקשה על אוורור קירות הלבנים. פתחי החלון המקוריים שוחזרו. הגג והפרקים תוקנו, והצלבים הוזהבו.
במרתף כנסיית ההנחה נמצאו כתובות שרוטות על הקירות: "גברים", "יעקב" וציור של כנסייה עם ראש בורג. במאה האחרונה, ניחושים שונים התבטאו לגבי מוצאם. מישהו אומר שהם מתוארכים לתקופתו של איוון האיום ומקשרים את האדריכל המפורסם פוזניק יאקובלב. מישהו מייחס אותם ליעקב בוב או ליעקב אלכסייב, שעבדו בשנים שונות על המקדש.
בחדר המשפחות משמאל, בכניסה משמאל, יש תנור ישן עם אריחים, מעוטר באריחים מזוגגים בדוגמת גוונים ירוקים וכחולים. על פי האגדה, התנור הועבר לכאן מתא התפילה של איוון האיום.
בשנים 1980-90. בכנסיית ההנחה בוצעו עבודות תיקון ושיקום, שנועדו למנוע את השלב האקטיבי של הרס הכנסייה.במשך כל תקופת קיומה, כנסיית ההנחה שימשה באופן פעיל מאוד לצרכים כלכליים, ולשם כך היא לא תוכננה על ידי האדריכלים. חיפוי הקיר הונח בצורה מסודרת מאבן לבנה ומלא בפסולת בין הצדדים הקדמיים של הקירות.
בנוסף, בימי קדם, קוואס הוכן במרתפים, ובחורף הם היו ממולאים בשלג. התקפת לחות כזו לא תרמה לחוסן ולשימור המבנים. עד היום ניכרים מאוד עיוותים חמורים משימוש כלכלי פעיל, במיוחד במעבר הצפוני של הכנסייה.
כבר היום הותקנה חימום מים בכנסייה על מנת להשתמש בבניין לתערוכת מוזיאונים. נסיבה זו הוסיפה סדקי שקיעה גם במרפסת המערבית. עומס יתר של האוהל הצפוני במשקל המוצגים המאוחסנים ועל ידי התנורים הוביל לצניחה וסדקים בקמרונות. העבודה הנדרשת לחיזוק מבני הבניין הסתיימה. אך בעיית הרטיבות העודפת במרתפי הכנסייה לא איבדה את הרלוונטיות שלה.
