תיאור האטרקציה
טירת Chenonceau, או, כפי שהיא מכונה לפעמים, "טירת הנשים" - אחת היפות והרומנטיות בעמק הלואר. הוא חוצה את נהר צ'ר כמו גשר - נראה שהוא צומח היישר מהמים האיטיים האלה. מראה מדהים.
ההיסטוריה של הטירה מתחילה במאה ה -13. משנת 1243 הוא היה שייך למשפחת דה מארק. במהלך מלחמת מאה השנים, הבעלים הצרפתי הציב חיל מצב אנגלי במבצר. המלך הזועם הורה לפרק את הביצורים, המשפחה נאלצה למכור את הירושה לרובע הפיננסי של נורמנדי תומאס בויר. הוא הרס את הטירה הישנה (למעט המשמר) והקים טירה חדשה.
כבר בשלב הבנייה נקבע גורל הטירה: בהעדר בויר, אשתו קתרין פיקחה על העבודה. מגדלי פינה מארבעה צדדים הקיפו את הכרך המרכזי בקמרונות מחודדים. יופיה של הטירה לא הועיל למשפחה: בשנת 1533 החרים פרנסיס הראשון את הנכס - רשמית על חטאיו הכספיים של תומאס בוי, למעשה, מתוך רצון להשיג שטחי ציד מצוינים. המלך נהנה כאן במעגל צר, שכלל את אשתו השנייה אלינור מבסבורג, בנו הנרי, כלתו קתרין דה מדיצ'י, חביבתה של המלוכה אן דה פיסלוק ופילגשו של בנו דיאן דה פואטייה.
בשנת 1547 עבר הכתר לידי הנרי השני, והוא, בניגוד לחוק, הציג את הטירה בפני דיאן דה פואטייה. היא עיצבה מחדש את הפארק והגן, נטעה ארטישוקים ומלונים. דיאן דה פואטייר היא זו שהתחייבה לבנות את גשר האבן מעל נהר צ'ר.
בשנת 1559 נפטר הנרי השני מפצע שהתקבל בטורניר, קתרין דה מדיצ'י הפכה ליורשת העצר והחזירה את צ'אנסו. היא סידרה כאן חופשות מבריקות, הקימה גינות חדשות. בשנת 1580 בנה האדריכל אנדרו דיססו אגף חדש של הטירה על גשר אבן עם תחזיות קצביות (בליטות בחזית). הטירה רכשה מראה מודרני. כשהוא גוסס, העביר אותו מדיצ'י לידי לואיז דה ואודמונט, אשתו של הנרי השלישי. היא לבשה כאן אבל לבן על המלך, ולכן אלמנה דה ואודמונט זכתה לכינוי "הגברת הלבנה".
בשנת 1733 עברה הטירה לידיו של הבנקאי קלוד דופין. אשתו לואיז פתחה כאן סלון אופנתי, הקימה תיאטרון ומשרד פיזי. מאדאם דופין התגוררה בצ'נונסו עד שהייתה בת תשע ושלוש שנים, מוקפת במשרתים אוהבים ששמרו על האחוזה שלמה במהלך המהפכה.
מאז 1888 שיינונקו שייכת למשפחת מאונייר העשירה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הציב הסנטור גסטון מאונייר כאן בית חולים לאלפיים חיילים מהשורה הראשונה. במהלך מלחמת העולם השנייה, הטירה, הממוקמת על גבול שטחה של צרפת הבלתי כבויה על ידי הנאצים, הפכה לנקודת מגע של ההתנגדות.
כיום המבקרים צועדים אל הטירה לאורך סמטה ארוכה מרופדת בעצי דולב ישנים. מימין נמצא הגן של דיאן דה פואטייה, בכניסה אליו נמצאת הקנצלרית, ביתו של מנהל המאה ה -16. דונג'ון עתיק עומד בפינת החצר הראשית. בקומה התחתונה של הטירה יש היכל השומרים עם שטיחי קיר מהמאה ה -16. בגלריה לאמנות יש ציורים של רובנס, פרימטיצ'יו, ואן לו, מיגנארד, נאטייר. באורוות המלוכה לשעבר נמצא מוזיאון שעווה. הוא משחזר סצנות של אהבה וקנאה שהתגלו כאן לפני מאות שנים.
בנימה
- מיקום: שאטו, שאנונקו
- אתר רשמי:
- שעות פתיחה: פתוח מדי יום, בעונה הנמוכה 9.30-17.00; בקיץ 9.00-19.30. משרד כרטיסים מפסיק לעבוד חצי שעה לפני הסגירה.
- כרטיסים: מבוגרים - 12, 5 יורו, ילדים מגיל 7 עד 18 - 9, 5 יורו, ילדים מתחת לגיל 7 - חינם.
