תיאור האטרקציה
ארמון סוביזה, אחוזה ישנה קטנה, ממוקם מאה וחמישים מטרים דרומית מזרחית למרכז פומפידו. שני בניינים אלה מתקופות שונות יוצרים ניגוד בולט.
באתר הארמון במאה ה -14 בנה השוטר של צרפת אוליבייה דה קליסון, שזכה לכינוי "עין אחת", את ביתו המטרופוליני. כיום, רק שער מבוצר עם שני צריחים בצדדים נותר ממנו ברחוב הארכיונים - הרושם שהובאה לכאן פיסת מבצר מימי הביניים.
בשנת 1553 הפך בית המגורים לרכוש משפחת גיזוב, שהחליטה לבנות מחדש את האחוזה לחלוטין. מאותם זמנים נותרו בארמון קפלה וחדר שמירה (הוא אירח מפגשים של הליגה הקתולית, שנלחמה נגד הפרוטסטנטים). יתכן שכאן נבנו התוכניות ללילת ברתולומיוס הקדוש. אחר כך הקימה מריה דה גייז תיאטרון נפלא באחוזה, שבה השתתפו הגדולים - המחזאי קורנל, המלחין צ'ארפנטייה, המשורר והסופר לרמיט.
בשנת 1700, האחוזה נקנתה על ידי הברון הברטוני פרנסואה דה רוחאן, קומת דה רושפורט, נסיך סוביז. הוא שוב בנה לחלוטין את הארמון שקיבל שם חדש, והשאיר רק את השער ברחוב הארכיונים מהקודם. מאותה תקופה, האחוזה ירשה את חללי הפנים בסגנון הרוקוקו - למעשה, סגנון זה נולד כאן. במהלך המהפכה ברחו הרוגנים מצרפת, בשנת 1808 המדינה קנתה את האחוזה, נפוליאון הציב כאן את ארכיון המדינה. בשנת 1867, כבר בתקופת נפוליאון השלישי, המוזיאון להיסטוריה של צרפת נוצר על בסיס ארכיונים.
ארמון הסוביז מכיל את עיקר האוסף של המוזיאון, וממחיש את ההיסטוריה של המדינה במסמכים מעניינים. אחת מסדרות האוסף נקראת "ארון ברזל": היא החלה בכספת מיוחדת שהתקבלה בהחלטת האסיפה המכוננת לאחסון צלחות ממנה הודפסו פתקי נייר. עד מהרה הונחו באותו כספת המקורות של חוקת צרפת, גזרותיה וחוקיה, צוואתם של לואי ה -14 ונפוליאון. כמו כן, באוסף חותמות מדינה, מסמכים דיפלומטיים, עדויות על תיקים גדולים של בתי משפט, שרידים היסטוריים.
המוזיאון תופס כיום מספר אחוזות במרכז פריז. תערוכת ארמון הסוביזה פתוחה בכל יום למעט יום שלישי.
