תיאור האטרקציה
מתחם הארמון של שירוואנשה בבאקו הוא אחד המונומנטים האדריכליים המפורסמים, המסתוריים והמלכותיים של אזרבייג'ן. הרכב הארמון ממוקם בחלק העתיק ביותר של העיר - איצ'רי שהר, על ראש גבעת באקו.
בניית הרכב הארמון התבצעה החל מה XIII עד המאה ה- XVI. המתחם נבנה במטרה אחת - להעביר את בירת המדינה משמחה לבאקו, שם שכן בעבר מעון השליטים. המתחם לא נבנה על פי תפיסה אדריכלית ספציפית, ולכן הוא כולל מספר בניינים הממוקמים בשלוש מפלסים: הבניין הראשי של הארמון (1420s), הקבר (1435), Divan-khan (1450s)., השאה מסגד עם מינרט (1441), המאוזוליאום של Sayyid Bakuvi (1450s) והריסות מסגד Keigubad. כמו כן, בנייני הארמון כוללים את שער מוראד (1585) בצד המזרחי של הארמון, שרידי בית מרחץ ואובדן. על פי מידע היסטורי כלשהו, בעבר היו אורוות השאה ממוקמות מצפון-מזרח לבניין הארמון, אך כעת ישנם בתי מגורים במקום זה.
הבניין המרכזי של המתחם - הארמון - נמצא בבנייה במשך כמעט עשור. בנייתו החלה בשנת 1411 בהנהגתו של שירוואנשה שיח 'אברהים הראשון, בן בריתו של טמרליין. זהו הבניין הגדול ביותר בהרכב זה. לבנייתו שימשה אבן גיר אפרשר. לאחר העיבוד, אבן הגיר רכשה גוון אוקר זהוב, מה שהופך את הארמון למראה אלגנטי מאוד. היה אולם גדול, מכוסה בכיפה מתומנת, וכן בתאים.
המפלס העליון נכבש על ידי חאן דיוואן, ששימש כבית המשפט - זהו ביתן יפהפה עם אולם אוקטהדראלי המכוסה בכיפת אבן. במפלס השני, בחלק הדרומי של המתחם, נמצא המאוזוליאום של חוקר בית המשפט סייד יחיא באקבי, או "המאוזוליאום של הדרוויש". זה היה בניין מתומן מכוסה אוהל באותו צורה. מעט נמוך יותר במדרון היה קבר השירוואנשה, שהוקם בתחילת המחצית השנייה של המאה ה -15. יש לו צורה מלבנית עם כיפה משושה. בני משפחתו של שירוואנשה נקברו כאן. בחצר התחתונה של המתחם יש מסגד ארמון עם מינרט באורך 22 מטרים.
בשנת 1964 זכה מתחם הארמון למעמד של שמורת מוזיאונים, ומאז שנת 2000 הוא מופיע ברשימת המורשת העולמית של אונסק ו.
