תיאור האטרקציה
אגדות רבות קשורות למיסקור. אגדות מקומיות משתקפות באנדרטאות רבות של הכפר. הפסל שכותרתו "השודד עלי באבא ונערת ארזה", כמו גם הפסל "בת הים" הניצב על סלע בסמוך, מושך תמיד את תשומת לבם של התיירים. בת הים והמזרקה עוצבו על ידי א 'אדמסון, פסל מצטיין של ראשית המאה העשרים.
על פי האגדה, בימי קדם הוא התגורר בכפר מיסקור אביי-עקה. היה לו צריף ליד הים, ועבד כל היום בכרם שלו. חבריו לכפר כיבדו אותו, שכן אביי-אקה היה איש חרוץ, צנוע וישר.
אביי-אקה טיפל בקפידה במלונים ובכרמים, הגן עליהם מפני מחלות ויובש. אך יותר מכל אכפת לו מבתו, ארזה היפה. תושבי הכפר התפעלו מיופיו של ארזה. הזקן עלי באבא צפה בה מקרוב יותר מאחרים.
שדכנים רבים הגיעו לאבי-אקה, אך חזרו ללא כלום. כל המחשבות של ארזה היו על בחור שפגשה פעם במזרקה. יום אחד הגיעו שדכנים מהבחור ההוא. הוריה של ארזה בכו, אך הם הסכימו. סוף סוף ארזי רצה לרדת לים ולהיפרד מהמזרקה. היא ירדה, והקשיבה להתיז הגלים, החלה להיזכר בילדותה.
הילדה לא שמה לב שזרים צופים בה, היא לא ראתה שהמזרקה מוקפת מכל עבר. הפיראטים תפסו את שללם היקר ורצו אל הסירה. ואז עלי באבא ניצח: הוא היה מוכר את השבוי שלו לארמון הסולטאן ומקבל הרבה זהב.
אבי-אקה מיהר לבכי של ארזה, האורחים והחתן רצו אחריו. אבל הם איחרו, הסירה של עלי באבא נוסעת לאיסטנבול. בכי היה בכפר, כולם ריחמו על ארזה. לא רק אנשים השתוקקו לארזי. המזרקה האהובה עליה יבשה.
ארזי הובא לשוק העבדים באיסטנבול. לעלי באבא היה מזל גם כאן. הילדה נקנתה על ידי סריסים מארמון הסולטאן. ארזי החמיץ מאוד בהרמון הסולטן, בכה כל הימים, נמנע מנשים, סריסים. כוחה נמס. עד מהרה נולד לה ילד, אך זה לא נתן לה נחמה. לאחר שחלפה שנה מאז שחטפו אותה השודדים, ארזי, יחד עם ילדה, טיפסו על מגדל סרג'ליו וזרקו אל מימי הבוספורוס. ובאותו ערב, בת ים עם ילד הגיעה לראשונה למזרקת מישור.
מאז, פעם בשנה, בדיוק ביום בו נחטפה ארזי, המזרקה זרמה חזק יותר, ובאותו רגע הופיעה בתולת ים מהמים. היא שתתה מים מהמזרקה, ישבה על הגדה, שיחקה עם הנחל, ליטפה את האבנים והביטה בעצב על כפר הולדתה. ואז היא שוב צללה למים ונעלמה לשנה שלמה.
