תיאור האטרקציה
בית האופרה וארנה שוכן בבניין מפואר בסגנון אימפריה. הוא נחשב לאחד היפים בעיר. את הפופולריות של האופרה של ורנה אפשר להשוות רק עם האופרה של סופיה, שנשארת עדיין במקום הראשון בבולגריה.
הפתיחה הרשמית של התיאטרון בוורנה התקיימה ב -1 באוגוסט 1947. המנהל הראשון של התיאטרון היה סטפן ניקולייב, והטנור הבולגרי המפורסם פיוטר רייצ'ב שימש כמנהל האמנותי. הלהקה יצאה מיד לעבודה: הבמאי הצעיר רוסלן רייצ'ב (בסיוע מנהלי המקהלות מלאדנוב ומנולוב, האמנים פופוב ומיסין) העלה את ההופעה הראשונה - האופרה של כלב החליפין של בדריך סמיטנה. מאוחר יותר, התיאטרון כלל ברפרטואר מופעי ז'אנרים שונים, המכסים חלק מרשים לא רק מהמורשת האופראית של המאות ה-18-19, אלא גם של הסופרים העכשוויים.
במהלך הרחבת גבולות היצירה ומשיכת קהל חדש הוסיפה להקת בית האופרה של ורנה אופרטה לרפרטואר. לרוב היו אלה הפקות קלאסיות של אופנבאך, שטראוס, להאר. כמו כן, צוות היצירה החל לפעול באופן פעיל בהעלאת מחזות זמר מודרניים והופעות ילדים.
להקת התיאטרון השתתפה בפסטיבלים ותחרויות תיאטרון ואופרה פאן-אירופיות רבות ("קיץ ורנה", "אופרה בתיאטרון באוויר הפתוח"). בבית האופרה של ורנה היו הרבה סיורים: יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, אוקראינה, איטליה, ספרד, יוון, הודו, רומניה, מצרים, שוויץ, גרמניה, אוסטריה. התיאטרון החל ליהנות מיוקרה מיוחדת כאשר זמרות אופרה מפורסמות (ניקולאי גיאורוב, אנה טומובה-סינטובה, מריה קורלי, ניקולה גוזלב, פטר גלוסופ ואחרים) החלו להגיע לוורנה בסיור.
בשנת 1999 אוחדה אופרת ורנה, בהוראת השר, עם הפילהרמונית של ורנה. לאחר מכן, שני מבני מדינה אלה החלו לפעול כמוסד תרבותי יחיד - החברה האופרה והפילהרמונית של ורנה.
מאז 2010 אוגדה החברה לאופרה והפילהרמונית עם תיאטרון הדרמה סטויאן בשוורוב. האחרונה שומרת על שמה, אך החברה האופרה והפילהרמונית שאוחדה בעבר הפכה לאופרה הלאומית של ורנה.
