תיאור האטרקציה
ליליביי היא עיר עתיקה בחוף המערבי של סיציליה, שבאתר נמצאת כיום מרסלה. פעם ליליביי, הממוקם על כף קאפו בו, היה אחד היישובים הקרתגיים החשובים ביותר באי - משלושה צדדים הוא היה מוקף בים, וברביעי הוא היה מוגן על ידי ביצורים חזקים של חומות ומגדלים. היא שכנה צי קרתגי גדול, וכאן במהלך המלחמה הפונית הראשונה אותר אחד מבתי הקולנוע של הפעולות הצבאיות בסיציליה. לאחר המלחמה עברה העיר לרשות האימפריה הרומית, והיא שיכנה את מקום מגוריו של אחד משני הקווסטורים של סיציליה - המאסטרים הרומיים. במהלך תקופה זו, ליליביי הייתה היישוב הגדול והחשוב ביותר בחלק המערבי של האי.
שמה של העיר כנראה מגיע מהמילה היוונית "lilybayon", שפירושה "זה ששומר על לוב" - היוונים כינו את כל החוף הצפוני של אפריקה לוב. על פי גרסה אחרת, המקור נקרא ליליביי, שנקלט כעת בכנסיית סן ג'ובאני אל בואו.
ניתן לראות כיום את הריסות לילי העתיקה ממש במרכז מרסלה - יחד עם חורבות האי מוזיה הסמוך, הן מהוות פנינה של ממש בארכיאולוגיה הפינית -הפונית של סיציליה המערבית. מאז 2002 מתבצע פרויקט ליצירת הפארק הארכיאולוגי במרסלה, וצוותי ארכיאולוגים מגלים כמעט כל יום תגליות מדעיות חשובות. כל שטחה של לילי ננטש בימי הביניים, וכיום, בהליכה במקום העיר העתיקה, אי אפשר שלא למעוד על רסיסי טרקוטה או לא להבחין בחומות העיר שצומחות מהאדמה. בשנת 1939 התגלו במקום יסודות של בניין ענק עם חדרים מרווחים הממוקמים סביב אטריום בן ארבעה עמודים. מאוחר יותר, בתחילת שנות השבעים, התברר כי הבנייה בליליבאה התבצעה בשני שלבים: המבנים העתיקים ביותר מתוארכים ל -2-1 מאות לפנה ס, והמאוחרים יותר-עד סוף 2-3 מאות לספירה.
חפירות בשנת 2000 הציגו חלק מהמדרכה מרופדת שיש, עיטורים בצורת סיכות, מטבעות וממצא משמעותי ביותר - פסל שיש של ונוס קליפיגוס מהמאה השנייה לספירה. האחרון מוצג היום במוזיאון הארכיאולוגי באטלו אנסלמי.
כמו כן, שרידי בניין מגורים עם רצפת פסיפס וחדרים ששימשו אמבטיות תרמיות, ביצורים קרתגיים ונקרופוליס ענק שרדו עד היום. מורשת ייחודית מאותה תקופה היא צינוק Crispia of Salvia - חדר תת קרקעי המוקדש לבעלה של אשתו שנפטרה ומתוארך למאה השנייה לספירה. קירות הצינוק מעוטרים בסצנות שונות - כאן ניתן לראות חלילן עם רקדנים, לוויות, סלים עם פירות ופרחים.
לבסוף, במהלך חפירות בשנת 2008, ארכיאולוגים הסירו מהאדמה פסל של האלה אייסיס, אותם הם יכלו לזהות על פי מיקומה האופייני של היד על החזה. גם שם נמצאו חורבות בית המקדש של הרקולס לכאורה.
