תיאור האטרקציה
במוסקבה במאה ה -17 חלקות אדמה לעיבוד שזורות בבנייני מגורים בגבולות העיר דאז כונו שדות פתוחים במוסקבה במאה ה -17. היה גם קרע גדול באזור בולשאיה אורדינקה. בהדרגה נעלמה אדמה לעיבוד בתוך העיר, אך המקומות שבהם הם היו עדיין נקראו שדות פתוחים, על אחד מהם נמצאת כנסיית הסמל האיברי של אם האלוהים.
בית המקדש קיבל את שמו הנוכחי בשנת 1802, כאשר התקיימה מחדש הקדש של המזבח הראשי של הבניין החדש שנבנה. לפני כן נשאה הכנסייה את שמו של השהיד הגדול ג'ורג 'המנצח. הוא גם שינה את השם ואת הנתיב שבו עמדה הכנסייה - מג'ורג'ייבסקי לאיברסקי.
אחת הרשימות של אייקון אייברון אם האם, הפטרונית השמימית של מוסקווה, הפכה למקדש הראשי של המקדש. תמונה זו נשמרת בקפלת איברסקאיה בשער התחייה. בנוסף למזבח הראשי של האייקון האיברי של אם האלוהים, יש עוד שתי קפלות צד במקדש, שנחנכו לכבוד ג'ורג 'המנצח וג'ון הלוחם.
כנסיית סנט ג'ורג 'הראשונה בווספוליה הייתה מעץ והתקיימה כבר בתחילת המאה ה -17. במחצית השנייה של אותה מאה נבנתה הכנסייה מחדש באבן על חשבון הסוחר סמיון פוטפוב. הקפלה לכבוד האייקון האיברי של אם האלוהים נבנתה ונחנכה רק לקראת סוף המאה ה -18. ארבע שנים לאחר מכן, אחד מבני הקהילה הגיש עתירה למטרופוליטן לפיה יש לבנות את כנסיית סנט ג'ורג 'מחדש בגלל התמוטטותה. חניך זה היה איוון סבינוב, ראש הכנסייה, עוזרו של מחנה השדה מרשל רוזומובסקי, שמימן גם את עבודות הבנייה שנמשכו עד 1802.
בית המקדש נסגר בשנת 1929. הבניין איבד את מגדל הפעמונים שלו, ציורי קיר ייחודיים, אייקונים, כלים וחפצי ערך. בבניין הכנסייה לשעבר היה קולנוע, מועדון; במהלך שנות הפרסטרויקה התקיימו בו תערוכות של אמנות עכשווית. בשנת 1990 החלו עבודות שיקום בבניין, וכעבור שלוש שנים הוחזר לכנסייה הרוסית האורתודוקסית. נכון, לא כל שטח מתחם המקדש הוחזר לכנסייה, אלא רק חלק ממנו. המקדש הוכר כחפץ מורשת תרבותית של הפדרציה הרוסית.
