תיאור האטרקציה
סאלינה הוא האי השני בגודלו בארכיפלג הוולקני של האיים האיאוליים בים הטירני. הוא שוכן במרכז הארכיפלג ומשתרע על שטח של 26.8 קילומטרים רבועים. הוא מתגורר בכ -4,000 איש - אוכלוסיית האי מתרכזת בשלוש קהילות ובכמה כפרים קטנים.
סאלינה נוצרת על ידי שני הרי געש רדומים - פוסה דל פלצ'י (968 מ ') ומונטה דיי פוררי (860 מ'), בעוד שפסגת פוסה דל פלצ'י היא הנקודה הגבוהה ביותר של הארכיפלג כולו. ההתפרצות הגעשית האחרונה באי התרחשה לפני למעלה מ -13 אלף שנה.
האנשים הראשונים בסאלינה הופיעו בתקופת הברונזה. אז האי ננטש באופן קבוע ואוכלס מחדש, ובמאה ה -4 לפני הספירה. באתר העיירה המודרנית סנטה מרינה נוסד יישוב יווני, שהיה קיים אף מאוחר יותר, בתקופת האימפריה הרומית. מאותם זמנים ועד ימינו שרדו קברים רבים וקבורות. בתקופה ההלנית האי היה ידוע בשם דידימה, שמקורו במילה היוונית "תאומים" (הוא התייחס לשתי פסגות סאלינה).
בשנת 1544, כאשר ספרד הכריזה מלחמה על צרפת, ביקש המלך הצרפתי פרנסיס הראשון עזרה מהסולטן העות'מאני סולימאן. הוא שלח לעזרה צי שלם בפיקודו של הפיראט המפורסם ברברוסה, שהביס לחלוטין את הספרדים. נכון, במהלך המלחמה ההיא, האיים האאוליים איבדו כמעט לחלוטין את האוכלוסייה שלהם, ובהמשך אנשים החלו להתיישב כאן מסיציליה וספרד עצמה. בפרט, כך אוכלסה סלינה מחדש במאה ה -16.
בין האטרקציות הטבעיות של סאלינה, כדאי לבקר בשמורה הלאומית, הכוללת גם פסגות איים, וגם אגם המלח לינגואה, שאגב העניק לאי את שמו ("סלינה" באיטלקית פירושה טחנת מלח). על מורדות פוסה דל פלצ'י השתמרו קבורות רומיות עתיקות. ובין מאלפוי ללני נמצא מקדש מדונה דל טרזיטו, שנבנה בשנת 1630 והוא מקום עלייה לרגל. שברי וילה רומאית עתיקה התגלו כאן במאה ה -18, אך כיום הם נמצאים עמוק מתחת לאדמה.
