מאז ימי קדם, התרבות של אבחזיה נשאה את המקוריות והייחודיות של אנשיה, אשר במשך מאות שנים שימרו בקפידה את מנהגיהם ואת מסורותיהם הלאומיות.
לתושבי המדינה הזו יש בלב הכל סוג של קוד כבוד, שנקרא "אפסוארה". על פי קוד זה, לאבחזים יש צורה מיוחדת של ביטוי של זהות לאומית. במילים אחרות, "אפסוארה" הוא אוסף של ידע עממי, ערכים וכללים, מנהגים ועקרונות של ילידי אבחזיה.
אנשים שרים
אבחזים יודעים כיצד ואוהבים לשיר. מוזיקה היא אחד המרכיבים העיקריים בחייהם, ולכן ניתן להשתמש בשירי עם לחקר ההיסטוריה והתרבות של אבחזיה. השילוב בין מנגינה לרסיטציה מהווה בסיס לשירה העממית, והפוליפוניה היא מרכיב ייחודי חשוב בה.
כלי נגינה שעליהם מלווים תושבי אבחזיה זמרים ורקדנים הגיעו לזמננו מאז ומעולם. הם רוח ומוטפים, מיתרים וכלי הקשה. המפורסם והפופולרי ביותר: הנבל הפינתי, חליל חד חבית עם שלושה חורים, רעשנים שהבהילו ציפורים מהשדות ותוף אדאול, ששימש את הליווי העיקרי של הרקדנים.
אגב, אמנות הריקוד בארץ מפותחת בצורה יוצאת דופן, ולכל כפר יש אנסמבל משלו, המדגים את כישוריו בחתונות, חגיגות וחגיגות. ריקודי עם מלווים לעתים קרובות בהפגנה של טיפול זריז בנשק קר.
מנזרים של אבחזיה
תפקיד משמעותי בשימור ופיתוח התרבות של אבחזיה מילא מנזרים אורתודוקסים בשטחה, שם התפתחו מלאכות ואומנות שימושית במשך זמן רב. הנזירים עסקו בייצור כלים, ציור אייקונים ויצירת ציורי קיר. המנזרים המפורסמים ביותר עדיין פועלים כאן:
- מנזר אתוס החדש נוסד בשנת 1875 על ידי נזירים מיוון. הם הגיעו ממנזר סנט פנטלימון מאתוס העתיקה והחלו בבניית המנזר. כדי לנקות את האתר, נחתך חלק מההר, בו נמצא המנזר כיום. לא רחוק מהמנזר, יש מערה לתפילותיו של שמעון קנייט.
- קברו של ג'ון כריסוסטום הקדוש הוא השריד העיקרי של המנזר בכפר קומאן. הוא נוסד במאה ה- XI, וכיום יש סמל ליד קבר האבן של הקדוש, ושומר חלקיק משרידיו.
- מנזר דרנדה לכבוד דורמיזציה של אם האלוהים נוסד בסוף המאה ה -19. האטרקציה האדריכלית העיקרית היא קתדרלת ההנחה של המאה ה -6, בה נפתח המנזר.
