סדר הנזירים הנשי של הקפוצ'ינים אושר על ידי האפיפיור פאולוס השלישי בשנת 1538. אמנת הצו הניחה חומרה מיוחדת של כללים, הסתגרות קפדנית וסגפנות יוצאת דופן של חיי חבריה. המנזר, שבו התגוררו הטירונים, עמד במרכז הבירה הצרפתית, ושדרות דה קפוסינס בפריז נקראו על שם מסדר נזירי זה.
ממטרה מושקה
המטייל המודרני בהחלט שמע על שדרות דה קפוצ'ינס. אבל זה לא לגמרי נכון לקרוא לזה שדרות הקפוצ'ינים, וזה התפרסם בזכות העובדה שבשנת 1895 ארגנו האחים לומייר את מופע הקולנוע הציבורי הראשון בעולם בבית N14.
עשרה סרטים קצרים הוצגו בפני הצופים המופתעים. בין יצירות המופת היה ממטר הדשא חסר האונים, העובדים שעזבו את המפעל והנציגים שהגיעו לקונגרס הצילומים בליון. אבל "הגעת הרכבת", בניגוד לדעה הרווחת, כלל לא הוצג באותו יום.
מבט מהחלון
סיפור מעניין קשור למקום אחר בשדרות דה קפוסינס בפריז. בבית N35 שכן סטודיו של צלם בשם נדר. הנוף הנשקף מחלונותיו עורר השראה אצל האימפרסיוניסט המפורסם קלוד מונה ליצור יצירת מופת אלמותית, שבסוף המאה ה -19 לא כונתה שום דבר אחר מלבד "דאבים". הציור Boulevard des Capucines בפריז הפך לפנינת התערוכה של החברה האנונימית, שאורגנה בביתו של נדאר בשנת 1874. השתתפו בו מאסטרים שיצירותיהם נדחו על ידי סלון האמנות בפריז בעת ארגון תערוכה שנתית. נדר סיפק את הנחותיו, וכיום כל העולם מתפעל מכיוון שלם בציור שנקרא אימפרסיוניזם. בנוסף לקלוד מונה, שורותיו כוללות את רנואר וסיסלי, סזאן ודגס.
קבוצת הכוכבים
Boulevard des Capucines בפריז יכול להתפאר בכך שכל אחד מבתיו מוכן לספר על תושבים, אורחים ומבקרים מדהימים, ששמותיהם הפכו מזמן להיסטוריה, אך הם זכורים לצאצאים אסירים תודה:
- בית N43 שימש כמקום עבודה והשראה לסופר אנרי בייל, שעבד תחת השם הבדוי סטנדל.
- המלחין ז'אק אופנבאך בחר בבית N8 בשדרות דה קפוצ'ינס בפריז. כאן יצר את האופרטות "סיפורי גופמן" ו"זקן כחול ".
- קפה דה לה פאיקס העדיף את אמיל זולה ואוסקר ויילד. גיא דה מאופאסנט גם שתה כאן כוס קפה. הוא ישב זמן רב ליד החלון, צופה בקהל המטייל לאורך השדרה, וממציא את דמויות גיבוריו המפורסמים.
