תיאור האטרקציה
מנזר גורננסקי האורתודוקסי ממוקם באזור עין כרם בדרום מערב ירושלים. המנזר, המנוהל על ידי המשימה הרוחנית הרוסית, הוא פינה קטנה של רוסיה בארץ הקודש.
מאז ימי קדם, ישנו כפר מוקף גנים: עין כרם בערבית פירושו "מקור בכרם". המסורת הנוצרית סבורה שכאן באה מריה הבתולה הצעירה מנצרת לקרוב משפחתה אליזבת. האוונגליסט לוק תיאר סצינה בולטת של מפגש זה. אליזבת, בהריון עם יוחנן המטביל לעתיד, רואה את מרי, כשהיא כבר לובשת את ישו מתחת ללבה, קוראת בשמחה: "ומאין בא לי שאמו של אדוני באה אלי?" (לוקס 1:43).
בשנת 1869 ליווה ראש הנציגות הכנסייה הרוסית, הארכימנדריט אנטונין, את פיוטר מלניקוב, חבר מועצת המדינה של רוסיה, בסביבת ירושלים. הסגפן סיפר לאורח על תוכניתו - לקנות פיסת אדמה קדושה לרוסיה בעין כרם, עליה הלכה אם האלוהים לפני אלפיים שנה. מלניקוב עלה באש ברעיון וארגן ועדת גיוס כספים. תרומות גדולות נתנו על ידי התעשיין ניקולאי פוטילוב, סוחרים, האחים אליסייב ועולי הרגל הרוסים הפשוטים תרמו את תרומתם. לאחר מיקוח ממושך עם הדרגומן (מתרגם) של שגרירות צרפת, חאן ג'לאד, בעל המגרש, נקנה מטע הזית על צלע ההר. האב אנטונין, בהתאם לטקסט הכתוב, כינה אותה "עיר יהודה בשמים", או גבהים.
הוקמה כאן קהילת נזירים. כנסיית אבן קטנה של אייקון קאזאן של אם האלוהים גדלה במדרון יפהפה. נוהל קפדני להופעת נזירות חדשות נקבע במנזר: כל אחת מהן, שקיבלה הקצאת קרקע, קיבלה על עצמה את החובה לבנות כאן בית עם מבני חוץ על חשבונם, להקים גינה מסביב, לשתול ברושים ושקדים.. מהר מאוד המנזר הפך לנווה מדבר פורח.
בשנת 1911 החלה כאן בניית קתדרלה גדולה, אך מלחמת העולם הראשונה הרסה את כל התוכניות. פלסטין הייתה אז חלק מהנמל העות'מאני, ושלטונותיה אף גירשו את הנזירות מגורני - הם נאלצו לעזוב לזמן מה למצרים, לאלכסנדריה. בשנת 1948, לאחר הקמת ישראל, הועבר המנזר לפטריארכיה במוסקבה. בניית המקדש חודשה בשנת 2003, לאחר ארבע שנים שהושלם. בשנת 2012, קתדרלת כל הקדושים שהבריקו בארץ רוסיה נחנכה בחגיגיות על ידי הפטריארך קיריל ממוסקבה.
במרכז עין-כרם יש מעיין שממנו, כך סבורים, התאוטוקוס הקדוש ביותר לקחו מים. מכאן הדרך מובילה לגורני. המנזר נראה יוצא דופן, אך ציורי ביותר: אין בניינים עם תאים, בתי נזירות קטנים הפזורים לאורך המדרון מפוזרים בירק.
בכניסה לכנסיית הסמל של קאזאן של אם האלוהים, תוכלו לראות שטיח פרחוני מפואר שנעשה על ידי האחיות. מימין לכניסה נמצאת אבן, שלפיה, לפי האגדה, הטיף יוחנן המטביל. על הגבול עם הכנסייה הקתולית הביקור השכנה, נמצא מקדש מערות המוקדש ליוחנן המטביל הקדוש, שנחנך בשנת 1987.
