תיאור האטרקציה
Santa Maria delle Grazie היא כנסייה ומנזר דומיניקני במילאנו, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. האטרקציה העיקרית של הכנסייה היא הציור "הסעודה האחרונה" מאת לאונרדו דה וינצ'י, שצויר על קיר חדר האוכל של המנזר.
בניית המנזר והכנסייה הדומיניקנית החלה בהוראת הדוכס ממילאנו, פרנצ'סקו ספורצה הראשון, במקום בו עמדה בעבר כנסייה קטנה המוקדשת לגברתנו של רחמים. אדריכל מונה גיניפורט פורט סולארי. בשנת 1469 הושלמה בניית המנזר, אך הכנסייה עדיין הייתה בבנייה במשך זמן מה. הדוכס החדש, לודוביקו ספורזה, החליט שהכנסייה תהפוך לקמרון הקבורה של משפחת ספורזה והורה לבנות מחדש את המנזר והאפסיס - העבודה הסתיימה לאחר 1490. בשנת 1497 נקברה כאן אשתו של לודוביקו, ביאטריס.
הוא האמין שדונאטו ברמנטה עבד על עיצוב האפסיס הכנסייתי, אם כי אין עדות מהימנה לכך. עם זאת, שמו חרוט על פיסת שיש קטנה על קמרונות המקדש, הכתובת מתוארכת לשנת 1494.
בשנת 1543, קפלת הצלב הקדוש בצד ימין של הספינה הייתה מעוטרת בציור של טיציאן "הנחת כתר הקוצים", השמור כיום בלובר הפריזאי (הוסר על ידי כוחות נפוליאון בסוף המאה ה -20). המאה ה 18). כמו כן, קפלה זו מעוטרת בציורי קיר מאת גאודנציו פרארי. ובמנזר קטן, הממוקם בסמוך לדלת הקדושה, תוכלו לראות ציור פרסקו של ברמנטינו. אטרקציה נוספת של הכנסייה היא ציורי הקיר של ברנרדו זנאלה.
אבל, כמובן, הערך העיקרי של סנטה מריה דל גרציה הוא הציור המפורסם בעולם "הסעודה האחרונה" מאת לאונרדו דה וינצ'י. הוא צויר בשנים 1495-98 ומתאר את זירת ארוחת הערב האחרונה של ישוע המשיח עם תלמידיו. במהלך מלחמת העולם השנייה, בליל ה -15 באוגוסט 1943, הרסו פצצות שהטילו כוחות בריטים ואמריקאים את הכנסייה ומבני המנזר. רוב בית הכנסת היה בהריסות, אך כמה קירות שרדו בדרך נס, כולל זו המתארת את הסעודה האחרונה של דה וינצ'י. בשנים 1978 עד 1999 בוצע שחזור רחב היקף של הציור, שאפשר לשמר אותו לדורות הבאים.
