תיאור האטרקציה
מרתפי אדינבורו (South Bridge Cellars) הוא מכלול של חדרים הממוקם מתחת לקשתות הגשר הדרומי.
בתחילה כל אדינבורו הייתה ממוקמת על טירת היל, מסביב לטירה, אך אוכלוסיית העיר גדלה, ובסוף המאה ה -18 נבנו שני גשרים, צפון ודרום, המחברים את הגבעה עם חלקים אחרים של העיר. עִיר. הגשר הדרומי הפך ליותר מסתם מעבר המחבר בין החלקים המרכזיים והדרומיים של העיר. זה היה הרחוב הראשון שתוכנן במקור כרחוב קניות. הגשר ניצב על 19 קשתות. אבל עכשיו רק אחת גלויה, 18 הקשתות הנותרות מוסתרות על ידי בניינים הניצבים לאורך הגשר. הבעלים השתמשו באזורים נוספים אלה כמחסנים, סדנאות וכו '. כעת ישנם 120 חדרי מרתף כאלה, הנעים בין שניים לארבעים מטרים רבועים.
אבל מחסנים ובתי מלאכה לא היו קיימים מתחת לגשר במשך זמן רב. הגשר לא היה אטום למים, והמרתפים החלו להיות מוצפים. הגשר הדרומי כרחוב קניות נפתח בשנת 1788, וכבר בשנת 1795 יצאו סוחרים ובעלי מלאכה. דיירים חדשים לא איחרו לבוא. המרתפים הפכו לחלק משכונות העוני של אדינבורו. אינספור טברנות ובתי בושת מופיעים כאן, ומי שאין לו לאן ללכת לחיות. תנאי החיים היו נוראים: חושך, רטיבות, סירחון. וכמובן, אזור זה לא יכול היה שלא להוות כר גידול לפשעים - מעשי רצח ושוד. על הרוצחים הסדרתיים הידועים לשמצה, בורק והארה, צדו כאן את קורבנותיהם.
לא ידוע מתי בדיוק התמלאו המרתפים - התאריכים הם משנת 1835 עד 1875. המרתפים נפתחו מחדש רק בשנת 1980 - שחקן הרוגבי נורמן רואן גילה בטעות מנהרה המובילה לקטקומבות.
עכשיו מרתפי הגשר הדרומי הם אטרקציה תיירותית פופולרית, כל אחד יכול להיכנס פנימה עם סיור מודרך. אבל אם אתה מפחד מהחללים האפלים, הסגורים או רוחות הרפאים, מוטב שלא תרד לשם. אנשים מרשימים רבים שומעים שם קולות אחרים, מרגישים את נשימת האוויר הקר (למרות שהטמפרטורה במבוכים היא קבועה), במהלך טיולים, האורות לרוב נכבים ללא סיבה נראית לעין. חוקרים פאראנורמליים טוענים כי המרתפים מאוכלסים ברוחות רפאים.
