תיאור האטרקציה
המבצר האדום, או בשמו גם Lal Qila, נבנה בתקופת שלטונו של הקיסר המוגולי שאה ג'האן. בהוראתו, בשנת 1639, החלה בניית מבצר בבירת המדינה החדשה, שהועברה לשאהג'נאבאד (דלהי העתיקה) מאגרה. הוא הושלם בשנת 1648, ובתחילה נקראה המצודה "קילה-אי-מובארק", שפירושה "מבצר מבורך", אך ככל שהופיעו מבנים חדשים במבצר, הופיע שם חדש.
Lal-Kila הוא מתחם בניינים גדול, בו שכנו משפחתו של השליט וכשלושת אלפים חצרות ואצילים. אנדרטה אדריכלית זו, שנבנתה מאבן חול אדומה, בעלת צבע אדום-לבני בהיר, שהעניק את השם החדש למבצר. הוא נבנה בסגנון מוסלמי, בעל צורה של מתומן לא סדיר, וגובה קירותיו נע בין 16 ל -33 מטרים. העיצוב הפנימי של מבני המבצר תאם במלואם למעמד הקיסרי של תושביו. העמודים המגולפים ביופיים להפליא, קירות האולמות המעוטרים בקישוטים חינניים ופסיפסים של לוחות שיש, כיפות מסודרות וסריגים מזויפים פתוחים הפכו את המבצר האדום לאנדרטה ייחודית של אדריכלות מוגולית.
כפי שכבר צוין, המבצר האדום הוא מערכת של כמה חלקים, המשמעותיים שבהם היו חצר דיוואן-אי-עאם ואולם דיוואן-אני-ח'אס, שם קיבל הקיסר מבקרים, דירותיו האישיות של השליט נהר- i-Behisht, מגורי נשים (zenans Mumtaz Mahal ו- Rang Mahal), הגן המפואר של חיית בקש באג ומסגד מוטי פרל המפורסם, עשוי כולו משיש לבן כשלג.
כיום, ישנם כמה מוזיאונים בשטח המבצר.
המבצר האדום עדיין נשאר מקום חשוב עבור תושבי הודו, ולא רק בגלל שטף התיירים העצום, אלא גם משום שבכל שנה ב -15 באוגוסט, ביום העצמאות, שם קורא ראש ממשלת הודו את נאומו האנשים.
