הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג היא אחת המדינות הקטנות ביותר בעולם מבחינת שטח. ממוקמת באירופה, יש לה את בלגיה, גרמניה וצרפת בשכנותיה, ותרבות לוקסמבורג נוצרה בהשפעה מיוחדת של מדינות אלה.
החל מימי הביניים המוקדמים
המרכז התרבותי והאמנותי המרכזי של המדינה מאז המאה השביעית היה המנזר באכטרנאך. אדוניו עשו מיניאטורות מיומנות, בהן אפשר היה לנחש בתחילה את האירים, ועד סוף המאה העשירית ואת המסורות הגרמאניות. הגולפים עיטרו את הבשורה במסגרות העשויות מלוחות עצם. זהב, שנהב וכסף שימשו לקישוט ספרי קודש.
אדריכלי לוקסמבורג מימי הביניים בנו טירות ומבצרים, שרובם, למרבה הצער, לא שרדו עד היום. מקדשים שנבנו במאות ה- XIV-XVI היו מעוטרים בעושר בעבודות פיסול.
לכבוד הדוכס
אחד מציוני הדרך האדריכליים העיקריים של בירת הדוכסות הוא גשר אדולפוס. היא חיברה בין לוקסמבורג התחתונה והעליונה בתקופת שלטונו של הדוכס אדולף בתחילת המאה ה -20. גשר הקשת היחידה ייחודי בכך שבזמן בנייתו הוא הפך למבנה האבן הגדול מסוגו בעולם. אורכו היה 153 מטר, ואורך הקשת הוא יותר מ -80 מטרים.
כרטיס הביקור של העיר וחתיכת תרבות מימי הביניים בלוקסמבורג נקרא הקתדרלה, שהוקמה לכבוד אם האלוהים. המקדש משמש דוגמה לגותי מאוחר.
האוצר העיקרי של קתדרלת נוטרדאם במשך עשרות שנים רבות היה דמותו המופלאה של מנחם הצער, שנרכש בסוף המאה ה -18. המקדש מכיל את קברו של הדוכסים הגדולים ואת קברו של מלך בוהמיה יוחנן העיוור.
לוקסמבורג המוזיקלית
בהיותה קרובה לגרמניה, הדוכסות לא יכלה שלא ליפול תחת השפעתה המוזיקלית. בתרבות לוקסמבורג ניתן לאתר בבירור תווים "גרמניים" מסוימים, ופסטיבלי המוסיקה השנתיים באכטרנאך מזכירים מאוד את אותם חגים בגרמניה. זמרי פופ ממשיכים בקשר עם עמיתיהם במדינות אחרות בעולם הישן ואף זכו בתחרות יוקרתית כמו אירוויזיון יותר מפעם אחת.
