תיאור האטרקציה
מוזיאון קורר בוונציה נקרא על שם תאודורו קורר (1750-1830), אספן אמנות נלהב וחבר באחת ממשפחות האצולה הוותיקות בעיר. קורר הוריש לוונציה לא רק את כל אוסף הציורים העשיר ביותר שלו, אלא גם את הארמון באזור סן זן דגולה, בו הוא נשמר, וסכום ראוי להרחבת האוסף. התנאי היחיד שלו היה שהאוסף ישא את שמו. אוסף זה של יצירות אמנות הפך לגרעין שסביבו נוסדה הקרן למוזיאוני העיר של ונציה. מעניין שבצוואתו, קורר תיאר בקפידה מתי ובאילו תנאים ניתן להעמיד את האוסף שלו לציבור, כמה אנשים יכולים לעבוד במוזיאון ואפילו כמה כסף צריך להוציא למטרות אלה. למרות זאת, האוסף המקורי של קורר הוצג רק באופן חלקי, ורק תחת האוצר השלישי, וינצ'נזו לזארי, הוא הפך למוזיאון ראוי. הודות למאמציו של אותו לזרי, המוזיאון הפך לא רק למקום למחקר מדעי בתחום האמנות, אלא גם לגלריית תערוכות עם תערוכות שלא יסולא בפז. באמצע המאה ה -19, מוזיאון קורר הפך לתחנת חובה לכל המבקרים בונציה. במקביל, אוספי המוזיאון גדלו בזכות תרומות ורכישות חדשות. הקרן המודרנית למוזיאונים אזרחיים בוונציה, שצמחה מאוסף קורר, מורכבת מ -11 מוזיאונים נפרדים הפזורים ברחבי העיר.
בשנת 1887 הועברו כספי המוזיאון לבניין Fondaco dei Turchi. כעבור כמה שנים נוסף להם ארכיון משמעותי של משפחת מורוסיני, ובמהלך שנות הביאנלה השנייה של ונציה הושק אוסף של אמנות עכשווית. בשנת 1902, אוסף זה הוצב בארמון הבארוק של Ca 'Pesaro, שהוריש לעיר הדוכסית פליסיטה בווילאקה לה מאזה. בשנת 1922 עבר מוזיאון קורר שוב - לפיאצה סן מרקו, שם הוא ממוקם כיום, ובשנת 1923 שכן מוזיאון הטבע בפונדאקו דיי טורצ'י. במקביל, אוספי מוצרי זכוכית הוצבו בפלאצו ג'וסטיניאני שבאי מוראנו.
המבנה הנוכחי של מוזיאון קורר נבנה ממש בתחילת המאה ה -19 באתר הכנסייה הישנה של סן ג'מיניאנו, שנבנתה מחדש באמצע המאה ה -16 על ידי ז'קופו סנסובינו ועמדה בין משלחת הווצ'י ל רכש Nuove, שני בניינים מקושתים ארוכים שנמתחו לאורך כל פיאצה סן מרקו. במבנים אלה היו משרדיהם ומגוריהם של הדמויות הפוליטיות המשפיעות ביותר על הרפובליקה הוונציאנית. הארמון החדש נבנה כמעונו של נפוליאון, אך הושלם כבר במהלך שנות השלטון האוסטרי ושימש את מקום מגוריו של בית המשפט ההבסבורגי בוונציה. ג'ובאני אנטוניו אנטוליני, ג'וזפה סולי ולורנצו סנטי היו האדריכלים של הבניין הזה עם חזית כפולה מונומנטלית, מעין פורטיקו מיסטי, גרם מדרגות מרווח ואולם אירועים מפואר. עיטור הארמון נוצר על ידי האמן הוונציאני ג'וזפה בורסאטו, ששחזר בזהירות את הסגנון הקיסרי בפנים, והתקרה שמעל גרם המדרגות הגדול בשנים 1837-1838 נצבעה בציורי קיר על ידי סבסטיאנו סנטי.
