קנקון ידועה כיום כיעד נהדר לחופשת החוף במקסיקו. עובדה מעניינת היא שאפילו במאה האחרונה היה זה כפר דייגים קטן מאוד, אשר היה נשאר מקום בלתי נתפס אלמלא עלה על דעת מישהו לפתח את תעשיית החופים כאן. לכן ההיסטוריה של קנקון אינה ארוכה כפי שהיינו רוצים שתהיה.
מכפר קטן לאתר נופש אופנתי
קנקון ממוקמת בחוף הקריבי והיום אי אפשר לדמיין שכבר בשנות השבעים זה היה יישוב קטן, כי היום יש אפילו שדה תעופה גדול, המספק אולי את נפח התנועה האווירית השני בגודלו במקסיקו.
הרעיון לפתח חופשת חוף במקומות אלה אומץ בעת ובעונה אחת במפץ על ידי ממשלת מקסיקו עצמה, מה שאפשר להשקיע כאן כספים משמעותיים. התוכנית הפכה לבעלות המדינה, והאתר היה אמור לקבל מעמד בינלאומי. זה בדיוק מה שהממשלה בנתה, כיוון שההשקעה הייתה צריכה להשתלם פי כמה. ויש לציין כי הרשויות המקסיקניות לא חישבו לא נכון. ולו רק מכיוון שלים כאן במקומות שונים יש אופי שונה. בחלק מהמקומות הוא רגוע, וזה נהדר למשפחות עם ילדים. במקומות אחרים הוא מראה את אופיו, וזה מושך אליו צעירים שאוהבים ספורט אתגרי.
עקבות של הודים וספרדים
ההימור הונח גם על האקלים הטרופי, המאפשר קבלת תיירים בכל ימות השנה. אבל מה שחשוב יותר, מבקרים בחופים יכולים ללמוד על ההיסטוריה העתיקה של האזור כאן, כשהאינדיאנים של בני המאיה התיישבו במקומות אלה. איש לא נגע בחורבות היישובים האלה כדי שתיירים יוכלו לבוא ולראות אותם מקרוב. טולום, קובה וקוהונליך הן ערים עתיקות של ציוויליזציה זו. נותרו כאן כמאתיים בניינים. הם נעזרו בעובדה שבזמן מסוים הספרדים לא ראו צורך להתיישב במקומות אלה.
אם היה כאן עבר קולוניאלי, זה היה שליו והותיר מבנים מהסוג האירופאי. עם זאת, המבנים המקומיים לא נמחו מעל פני האדמה. האירופים בחלקים אלה הקימו מבצר, שמטרתו הייתה להתגונן מפני פיראטים. יש גם בנייני מקדש.
אם מישהו משתעמם מסדרת ימי חוף זהים, אז ההיסטוריה של קנקון נפתחת כאן בצורה קצרה וצבעונית - בצורה של לימוד הבניינים שנותרו בתקופות שונות של ההיסטוריה המקסיקנית.
