תיאור האטרקציה
כנסיית הקדושים והצדיקים יואכים ואנה ממוקמת בכיכר המרכזית של הכפר בוגוליובובו שבאזור ולדימיר, ליד הכביש המהיר ניז'ני נובגורוד-מוסקווה. המקדש ממוקם בחלק ההיסטורי של הכפר, הסמוך למקדש העולמי - מנזר בוגוליובסקי, שהיה בעת ובעונה אחת מעונו של הנסיך המבורך סנט אנדריי יוריביץ 'בוגוליובסקי. בוגוליובובו נוסדה באמצע המאה ה -12 כעיר. בעבר, הכפר היה מפורסם כמרכז משמעותי מבחינה היסטורית של האמונה האורתודוקסית והיה נערץ במיוחד על העם הרוסי.
תאריך בניית הכנסייה של יואכים ואנה אינו בדיוק ידוע, אך מקורות רבים מדווחים על הופעתה של כנסיית עץ בבוגוליובובו במאה ה -17. כנסיית האבן החלה להיבנות בשנת 1819, מכיוון שבאותה עת החלו תושבי הכפר לבקש רשות לבנות כנסיית אבן בשם מולד המשיח עם קפלה שנחנכה לכבוד הקדושים יואכים ואנה. בשנת 1823, בעזרת כספים של התושבים המקומיים, הוכנו לבנים ואבנים, נערך פרויקט של בית המקדש ונבחר מקום בדיוק. הבנייה החלה ביולי השנה.
בשנת 1830 הושלמה בניית הרמה הנמוכה ביותר, בה הונח כס המלוכה, שנחנך לכבוד מולד המשיח. הקמת השכבה העליונה לוותה בבניית מגדל פעמונים ופורטוקים עם כס המלכות של הקדושים יואכים ואנה. כל הסידור החיצוני והפנימי של המקדש הושלם בסוף השנה, וזה מאושר על ידי נתונים היסטוריים אמינים.
עד כה, יש מידע שבחודש ספטמבר 1857 נערך מלאי מפורט של רכוש המקדש. יחד עם זאת, המקדש נחנך לחלוטין, ולכן תאריך זה הוא מועד השלמת בניית כנסיית יואכים ואנה.
באשר למרכיב האדריכלי של המקדש, מראה המקדש נעשה בסגנון הקלאסיציזם הטמון במחצית הראשונה של המאה ה -19. סידור הפנים של המקדש היה עשיר במיוחד בציורי קיר צבעוניים.
בשנת 1903 בוצעו עבודות בנוגע להרחבת הכנסייה, שבוצעה עקב איחוד הבניין הראשי ומגדל הפעמונים עם מעבר לבנים.
על פי מסמכי צילום היסטוריים, כמו גם עדויות של תושבי הכפר, הייתה לכנסייה שטח משלה, שגובל בגדר אבן עם שער הממוקם בצד הדרומי, כמו גם שער צפוני ובניין חוץ קטן. בעבר הייתה קפלת מתכת בצד הכביש, שהונחה על בסיס אבן לצורך איסוף תרומות לכנסייה, אך הקפלה נהרסה עוד בשנת 1918. בצד גדר המזבח המזרחי - שם שכנה כנסיית העץ, הייתה קפלה הבנויה מאבן ומצוידת במנורת אייקון, שנהרסה גם בשנות ה -40 של המאה ה -20. בצד הצפוני והמזרחי, ריבוע או אחו צמודים לגדר, המיועדים לאירועים כפריים ציבוריים; כביש התקרב מדרום, וקטע מרווח מבית הספר זמסטבו בצד המערבי.
הכנסייה נסגרה בשנת 1939. בניין הכנסייה הועבר לידי חווה קולקטיבית כפרית. הקומה התחתונה נועדה לאחסון תבואה, והקומה השנייה הייתה מועדון נוער. במהלך שנות המלחמה פורקה הגדר לגמרי, וראשי מגדל הפעמונים והכרך העיקרי אבדו.
בשנת 1947 נערך פרויקט בעיר ולדימיר, לפיו אמור להיות ממוקם קולנוע עם 162 מקומות ישיבה בקומה הראשונה של הכנסייה.בין 1961 ל -1965 שוחזר הקולנוע, ולאחר מכן נבנה בית המקדש של יואכים ואנה כבית תרבות.
בתחילת 1995 הונחה הכנסייה תחת הגנה מקומית, וב -1997 הוחזרה לרשות הכנסייה האורתודוקסית. לאורך כל שנת 1998, בבניין המקדש היו: בית מלאכה, חנות מכולת, מספרה. אך עד מהרה החלו עבודות תיקון בכנסייה, שנמשכת עד היום, כי אין מספיק כסף לשקם את הכנסייה.
בשנת 2006 בוצעו עבודות מחקר מדויקות, לפיהן תוכננה תכנית למצב הטכני של בניין הכנסייה, לפיה היה צורך לבצע עבודות תיקון.
