ארץ השמש העולה היא אחת האקזוטיות והמסתוריות ביותר במוחו של מטייל רוסי. השפה כאן לא מוכרת לחלוטין, במקום אותיות יש הירוגליפים, ובמטבח לא מובן מדי, אפילו לא משתמשים בסכו ם שמוכר לעין. למעשה, מסתבר שכל הלחמניות, הסושי והסשימי האלה מוכרים כבר מזמן לאירופאים, אבל רק מסעדות ביפן מבשלות אותן באמת.
שלושה לווייתנים ומאות דגים
שלושת המוצרים העיקריים, שבלעדיהם המטבח היפני בלתי אפשרי, הם דגים, אורז ואצות. למרכיבי הבסיס מתווספים מאות מרכיבים נוספים - החל מפטריות ועד שורשי לוטוס ומנבטי במבוק ועד גבעולי שרך. אך על מנת שהתבשיל יתברר כיפני באמת, יהיה עליכם ליישם סודות רבים של בישול מזרחי, שהעיקרי שבהם הוא הכנת האוכל ממש לפני ההגשה. כמעט בכל המסעדות ביפן יש מקום לשבת ולראות את השפים מעלים את ההזמנה שלכם.
ייסורי הבחירה
בארץ השמש העולה, כל מפעלי ההסעדה מחולקים לשתי קבוצות מותנות. הראשונים מציעים מגוון רחב של מנות, ואילו האחרונים מתמחים בדבר אחד. סוג המסעדות הראשון ביפן הוא בתי קפה משפחתיים, בהם תוכלו לטעום לא רק מהמטבח המקומי, אלא גם מהסינים, ממסדות עם ארוחות קבועות, ומסעדות המציעות בו זמנית רשימה ענקית של מנות במנות קטנות.
מסעדות מיוחדות ביפן מתחלקות למספר קבוצות עיקריות:
- סושי-ווה, שבו מכינים כל מיני סושי. אתה יכול לשבת ליד שולחן נפרד או ליד הדלפק בו עובד השף סושי.
- סוטין Kaiten - עם אותו מבחר, אבל עם מסוע, משם האורחים לוקחים את יצירות המופת האהובות עליהם. בסיום הארוחה נספר מספר המנות הנאכלות, שמחירן של כל אחת מהן נקבע לפי צבע הצלחת בה נמצא האוכל. החשבון הממוצע הוא בערך המחיר של תספורת ילד במספרה טיפוסית בטוקיו.
- Okonomiyaki -wa - מסעדות ביפן, שבהן מותקנות פלטות על השולחנות, עליהן מטגנים אורחים משלהם עם מגוון מרכיבים לבחירתם. מנה זו נקראת פיצה יפנית ונחשבת למזון מהיר.
- מסעדות פוגו מגישות דגים קטלניים, שאוכלים לפחות עשרת אלפים טון בשנה במדינה. אפשר לסמוך על השפים המקומיים: עם תחלופה כזו של רעל הם "מצליחים" להרעיל רק כמה מבקרים בשנה.
