- מחיר והיכן ניתן לרכוש כרטיסים
- קווי מטרו
- שעות עבודה
- הִיסטוֹרִיָה
- מוזרויות
המטרו בבירת ארמניה צעיר יחסית: היא נפתחה רק בשנת 1981. בתחילה היא נתפסה כחשמלית מטרו - מעבר בין חשמלית למטרו. אפילו עכשיו, מטרו זו משתמשת ברכבות של 2 ו -3 קרונות, וזה יותר דומה לחשמלית.
הרעיון של בניית מחתרת בירוואן הוכרז לראשונה ממש בתחילת שנות ה -70 של המאה הקודמת. הדבר נבע מההתפתחות הפעילה מאוד של העיר והצורך לספק לתושבי ירוואן תחבורה שתוביל במהירות נוסעים רבים מקצה העיר לקצה השני. עם זאת, לעיר זו יש הקלה די קשה, ואזורי המרכז נבדלו באותם ימים על ידי צפיפות עצומה של בניינים. לכן החליטו להעביר את התחבורה מתחת לאדמה.
בניית המטרו ירוואן החלה בשנת 1972, אך הבנייה התקדמה באיטיות. בשנת 1981, הוא הוזנק על ידי צו של הוועד המרכזי של ה- CPSU. המחקר החל, מהנדסים הציעו פתרונות חדשניים לאותם זמנים על מנת לעבור במהירות למחתרת.
כיום קרויה המטרו בבירת ארמניה על שם קארן דמירצ'יאן. אורכו הכולל הוא 13.4 ק"מ. מתוך 10 התחנות, שלוש מבוססות על הקרקע, שש נחשבות עמוקות ואחת רדודה יותר. במטרו ירוואן יש רק עשר תחנות שנמצאות באותו קו. ממנו יש סניף למחסן "צ'רבך", שמתחיל בתחנת "שנגאוויט".
מחיר והיכן ניתן לרכוש כרטיסים
מטרו ירוואן נחשב לאחד הנגישים ביותר בעולם. נסיעה אחת בה עולה 100 AMD (כ -15 רובל). נסיעות משלמות בכרטיס מיוחד; קל לקנות אותו במשרד הכרטיסים בתחנת המטרו. לנוחות הנוסעים, ניתן לרכוש כרטיס רב פעמי, וניתן לחדש אותו במסופים הממוקמים בלובי התחנה. כרטיסים אלה אינם מוגבלים מבחינת השימוש, וניתן לבצע חידוש בתוך הגבולות הדרושים לכל נוסע. הכרטיס עולה 500 AMD.
קווי מטרו
במטרו ירוואן יש רק עשר תחנות שנמצאות באותו קו. ממנו יש סניף למחסן "צ'רבך", שמתחיל בתחנת "שנגאוויט". תחנות מקצה לקצה:
- "חֲבֵרוּת".
- "מרשל בגרמיאן".
- "נוֹעַר".
- "כיכר הרפובליקה".
- "זוראבר אנדראניק".
- "דוד מסאסונסקי".
- "בית חרושת".
- שנגאוויט.
- "כיכר Garegin Nzhdeh".
- "צ'רבך".
10 תחנות, חלקן מתחת לאדמה, וחלקן מעל הקרקע - זו המטרו כולו. עם זאת, אפילו קטן כל כך, הוא תורם לתחבורה של אזרחים ותיירים. עד 40 אלף איש יורדים לרכבת התחתית מדי יום.
בשעות השיא רכבות נוסעות כל חמש דקות, אך בשאר הזמן המרווח בין שתי הרכבות הוא עד 10 דקות - זה מספיק כדי להתמודד עם תנועת הנוסעים הקיימת בעיר.
שעות עבודה
הרכבת התחתית ירוואן מאפשרת לנוסע הראשון להיכנס בשעה 6:00, והאחרון בשעה 23:00. זמן זה סטנדרטי לכל התחנות. בחגים המטרו פועל יותר, הכרזות מתבצעות מראש במטרו עצמה ובתקשורת.
הִיסטוֹרִיָה
כשהתקבלה ההחלטה על בניית מטרו בתחילת שנות ה -70, זה היה סוג של אתגר. לעיר יש גבהים של עד 500 מטרים, היא ממוקמת באזור מסוכן מבחינה סייסמית, והמחוזות מפוזרים מספיק רחוקים זה מזה. עם זאת, היה אדם שהיה בטוח בהצלחת האירוע: קרן דמירצ'יאן. המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית, ומאוחר יותר יו ר הפרלמנט הארמני, הוא היה הכוח המניע שאפשר לפתוח את המטרו.
הבנייה הייתה כל כך מוכשרת, והחישובים היו מדויקים, עד שגם 7 שנים לאחר הפתיחה - בשנת 1988. כאשר המדינה זעזעה רעידת אדמה איומה, הרכבת התחתית ונוסעיה לא נפגעו.אגב, זה היה אחרי אסון הטבע הזה שהוחלט לא להרחיב את המטרו.
כל תחנה היא תרומה למראה הכללי של העיר. האדריכלים עשו עבודה נהדרת, יצרו רישומים והעבירו אותם באבן לקירות הלובי ופלטפורמות המטרו. אבנים - ואלו הן שיש וטרוורטין, גרניט וגברו, בזלת ואחרים - הובאו ממדינות שונות: כאן ורוסיה, ואוקראינה, וסיביר, וגאורגיה. לא בלי אבני החן האוראליות והסיביריות. עיטור התחנות משקף את דפי ההיסטוריה של ארמניה, המאבק על חירותו וייחודו, אפוס ותרבות.
כעת הם מדברים על פיתוח המטרו, על המשך הקו הקיים ופתיחת קו אחר, אך עד כה מדובר בתוכניות בלבד.
מוזרויות
בין המאפיינים של המטרו ירוואן ניתן למצוא הודעות על תחנות. באופן מוזר, הם מוגשים רק בארמנית, מה שמבלבל תיירים רבים המגיעים לעיר זו.
התרכובות החדשות, שהיו בשימוש לאחרונה, הן כתומות - הנהלת המטרו סבורה שהצבע צריך להיות משמח. למרות העובדה שהתחנות נבנו על בסיס קבלת רכבות של 5 קרונות, כרגע יש רק שתיים מהן - זה נובע גם מסיבות כלכליות וגם מסטטיסטיקה שעוקבת אחר מספר הנוסעים.
המטרו ותחנותיה בנויות בצורה כזו שאפשר להגיע לנקודות המפתח של העיר - תחנת הרכבת, המרכז, מרכזי קניות גדולים, מוסדות חינוך וכו '.
קישורים לאתרים רשמיים: https://www.yermetro.am/ מטרו ירוואן
