בעיר זו, הממוקמת על חוף ים אוחוצק, חיים כיום פחות ממאה אלף תושבים. אבל מיליוני רוסים ותושבי ברית המועצות לשעבר מכירים את ההיסטוריה של מגאדן. כאן אותרו מחנות עבודה בכפייה, כולל "סבווסטלאג" המפורסם.
פיתוח שטחים חדשים
עושרה העצום של סיביר ידוע מזה זמן רב; במאה ה -17 החלה ההתפתחות הפעילה של שטחים אלה. אך חוקרים רוסים הגיעו לצ'וקוטקה רק בסוף המאה ה -19 - תחילת המאה ה -20. עשרים מאות. בחוף ים אוחוצק הוקמו משלחות חיפוש, שמטרתן גילוי מצבורי זהב. למספר טיולים כאלה לא היו תוצאות.
בשנת 1915, האושר חייך אל הפרוספקט שאפיגולין, בעל הכינוי בוריסקה, הוא היה הראשון שגילה זהב בקולימה. נכון, הפיתוח התעשייתי החל רק בשנת 1926, לאחר כל האירועים המהפכניים וסיומה של מלחמת האזרחים.
אם מדברים על ההיסטוריה של מגאדן בקצרה, אז מחקר מפורט על שטחי הקולימה החל רק בסוף שנות העשרים, במקביל הוחלט לבנות יישוב חדש. ניתן לציין את השלבים העיקריים של היווצרות העיר:
- 1929 - יסוד הכפר מגדאן;
- 1939 - מגאדן קיבל מעמד של עיר (תאריך הקמה);
- 1954 - העיר הופכת למרכז אזורי.
בנוסף, ניתן לציין כי בשנים 1930-1934. מגאדן שימש כמרכז המחוז הלאומי אוחוצק-אוונק. ישנה עובדה מעניינת אחת בהיסטוריה של מגאדן, כאשר מספר התושבים כמעט פי ארבעה. זה קרה לאחר הגעתם לעיר החיילים שהשתחררו מצבא המזרח הרחוק בשנת 1931.
חיים לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה
התושבים העיקריים במגדן לפני המלחמה היו גיאולוגים וכורים. הקושי היה בהעדר כבישים רגילים. השימוש במסלול חבילת אולסקוי ורפטינג לאורך הנהרות המקומיים לקח הרבה זמן ומאמץ. בנובמבר 1931 הוחלט ליצור "דלסטרוי" - נאמנות העוסקת בבניית כבישי תעשייה מהמכרות לחוף. מאוחר יותר, האמון הועבר להנהגת OGPU, כעת הגיע כוח העבודה בכמויות הנכונות וללא דיחוי. ידיים של האסירים בנו את הכביש המהיר קולימה, נמלי הנהר, שדות תעופה, כפרים ומגדאן, "בירת" אזור המחנה.
ורק לאחר מותו של סטלין הוסר "דלסטרוי" ממבנה משרד הפנים של ברית המועצות. הופיעה כאן ישות מנהלית -טריטוריאלית חדשה - אזור מגאדן. מרגע זה מתחיל דף חדש בחיי העיר כמרכז כלכלי, מדעי, תרבותי.
