תיאור האטרקציה
כנסיית השהיד הגדול הקדוש פנטלימון המרפא ממוקמת בפושקין, בשטח N. A. סמשקו מספר 38. המקדש ממוקם בקפלת בית החולים לשעבר. הוא יורש הכנסייה שהועבר לכאן מסופיה.
ב- 22 ביולי 1781 התקיימה אבן היסוד של המקדש בעיר סופיה שהוקמה לאחרונה. המקדש נבנה בין כיכר העיר המרכזית והכביש לפבלובסק. המקדש נחנך לכבוד קונסטנטין והלנה. עד 1817, הכנסייה הזו, שכבר שכנה בשטח העיר שבוטלה, התמוטטה. שיפוץ הכנסייה התגלה כקשה, והשיקום היה יקר מדי. לכן, ב -9 באוקטובר 1817, ניתנה צו על ביטול הכנסייה עם העברת פעמונים וכלים לכנסיית בית החולים.
כאשר תושבי סופיה לשעבר התיישבו בצרסקו סאלו, הורה הקיסר אלכסנדר הראשון לבנות בית נדבה מעץ בן קומה אחת בחלקה הדרום מזרחי של העיר ובית חולים צמוד אליו. בבניין זה הייתה אמורה להימצא כנסייה. בנייתו החלה ב- 21 במרץ 1809. ב -13 באפריל 1817 הועברו חולי התושבים ותושבי בית ההדבה הישן לבניין בית ההדבה החדש. במאי 1817, באחד ממתחמי בית החולים, נחנכה כנסיית ההכרזה על התיאוטוקוס הקדוש ביותר, שבמרכזה הייתה כנסייה צועדת. גם הכומר של כנסיית קונסטנטין-אלנינסקי הועבר לכאן.
2 ביולי 1846, בעיצוב האדריכל N. V. ניקיטין, בניין בית חולים חדש מאבן הונחה, כנסיית הבשורה הוצבה בחדר האוכל של בית הזוהר. על קיר הכנסייה העתידית בבית החולים הונחו לוחות נחושת הנצחה.
בית החולים נבנה בשנת 1852 והיה בניין אבן בן שתי קומות עם כניסה קדמית, מרתף ומדרגות המובילות למחלקות בית החולים. בית החולים תוכנן ל -150 מיטות, והייתה גם מחלקה לנשים בעבודה. בבית החולים היה בית נדבה בן קומה אחת המונה 40 איש. במקביל להשלמת בניית בית החולים, בו, על פי הפרויקט של האדריכל N. E. אפימוב בנה כנסייה, שנחנכה לכבוד האייקון של אם האלוהים "שמחת כל הצער".
בשנת 1913 הורחבה הכנסייה והכנסייה התחתונה הונחה להנצחת 1600 שנה לצו מילאנו. ב- 8 בנובמבר 1914 קידש הכומר האפנאסי בלייב, בנוכחות אלכסנדרה פודורובנה, המלכה היוונית והדוכסות הגדולות אנסטסיה, מריה, טטיאנה ואולגה, את קידש כנסיית המערות של בית החולים לכבוד הצארים קונסטנטין והלנה.
בשנת 1930 נסגרה כנסיית שמחת כל הצער. חלק מהלבושים והסמלים הועברו לקתדרלת קתרין וחלקם למשרד העתיקות.
המקדש העיקרי של הכנסייה הזו היה האייקון של אם האלוהים "שמחת כל הצער", שמשך אנשים חולים רבים. מדי שנה ב- 5 ביולי (לפי הסגנון הישן), צולם האייקון לתהלוכה דתית חובקת עיר. בנוסף, התמונה צולמה ברחבי העיר וסביבותיה והתפילות בוצעו. לאחר סגירת הכנסייה הועבר האייקון לקתדרלת קתרין.
באמצע המאה ה -19 נבנתה קפלה בחצר בית החולים. הותקנה בו איקונוסטאזיס מכנסיית המחנה של הקיסרית קתרין הראשונה. בעבר ניצב מזבח כנסיית המחנה בקפלה, אשר הועברה בשנת 1872 לכנסיית הגימנסיה צארסקויה סלו. הקפלה שימשה כמנוחה, בה ערכו את טקס ההלוויה למתים. בשנים 1907-1908 הבניין נבנה מחדש והורחב חלקית בהתאם לפרויקט של חברת S. A. דניני. במשך זמן מה הייתה גופתו של הכומר הארכי יואן קוצ'ורוב בבניין הקפלה.
הקפלה נסגרה בשנת 1929. עד 1999 הוא שימש כחדר מתים בעיר.בשנת 2000 הוחזרה הקפלה לכנסייה הרוסית האורתודוקסית, והחלו בה עבודות שיקום. בשנת 2001 נחנכה ככנסייה לכבודו של השהיד הגדול הקדוש פנטלימון. בחורף 2002 הוקם צלב על כיפת הכנסייה. לבניין הכנסייה כיפת אבן אחת, הקירות צבועים בצהוב. על האפסיס יש אייקון פסיפס של פנטלימון הקדוש.
