תיאור האטרקציה
תיאטרון דה לה ויל (תיאטרון העיר פריז) ממוקם על כיכר השאטל. זהו אחד הבמות היוקרתיות ביותר בצרפת ותיאטרון המחול המוביל שלה. כוריאוגרפים בכל רחבי העולם מתכבדים לקבל הזמנה ולעבוד כאן.
התיאטרון נוצר במהלך השינויים התכנוניים העירוניים של הברון האוסמן (1862) על ידי האדריכל המצטיין גבריאל דביו - הוא גם עיצב את "תיאטרון התאומים" שאטלט הממוקם ממול. אבל גורל התיאטראות התברר כשונה לחלוטין.
אם שאטל היה מפורסם בהופעות ההרפתקאות שלו, אז עמיתו, שנקרא בתחילה "תיאטרון הליריקה", העלה אופרות מאת גונוד, ביזט, ברליוז, ורדי, מוצרט. מיטב זמרות האופרה של המאה ה -19 הופיעו כאן. כל ההדר הזה אבד במהלך הקומונה בפריז, כשהקומונרדים שרפו את התיאטרון. הוא לא הצליח להתאושש מהמכה הזו עד שרה ברנהרדט הגדולה רכשה אותו בשנת 1899. נראה כי שמה, הכתוב על חזית הבניין, הסיר איזושהי קללה: האולם תמיד היה הומה אדם. שרה ברנהרדט זכתה להצלחה אדירה בהצגות של דיומא האב, במיוחד בתפקיד מרגריט גוטייה (גבירת הקמליה). באותה סצנה שיחקה השחקנית הכרותת, יושבת על כיסא בשמלה ארוכה, "פאדרו" של רסין. באותה תקופה היא כבר הייתה בת 75.
כאשר נפטרה שרה ברנהרדט בשנת 1923, התיאטרון שוב איבד את הדחף היצירתי ולאחר זמן מה נסגר. במהלך הכיבוש הסירו הנאצים את שמה של השחקנית היהודייה מהבניין. לאחר השחרור, התיאטרון נקרא רשמית על שם שרה ברנהרדט - הוא לבש אותו עד 1968, אז שינה את תפקידו באופן נחרץ והחל להתמחות בהופעות מחול.
מאז, התיאטרון העירוני נושא את שמו הנוכחי ומושך אליו תמיד מאסטרים במחול עכשווי מכל רחבי העולם. כאן עבדו כוריאוגרפים אוונגרדיים מארה ב, בלגיה, בריטניה, הולנד ולהקת המחול העכשווי הגרמני פינה באוש. כאן נולדה הפופולריות של בית הספר החדש למחול הצרפתי, הקשורה בשמותיהם של פיליפ דקופל, ז'אן קלוד גאלוט, רג'ינה שופן.
כיום מיטב הכוריאוגרפים בעולם - הארי סטיוארט (אוסטרליה), איה סולה (וייטנאם), אכרם חאן (הודו) - מופעי במה במקדש המחול הפריזאי, שהפך לאחד מסמלי צרפת.
