תיאור האטרקציה
התיאטרון הלאומי בסרבית נשמע כמו "בושה של אנשים", המדגיש את המשותף הלשוני של הסלאבים הדרומיים והמזרחיים. כמו בשפה הרוסית המשמעות המקורית של המילה "בושה" פירושה "מחזה, התבוננות".
בשנת 1929 הפכה בנג'ה לוקה לעיר הראשית של מחוז וראבס (בסרבית - בנובין) כחלק מממלכת יוגוסלביה. אלה היו השנים של הגידול הגדול ביותר בשטח - אחרי שלוש מאות שנים וחצי של כיבוש טורקי ואז אוסטרו -הונגרי. בסרביה החלו להיבנות כנסיות, בתי ספר ובתי חולים אורתודוקסים. בניינים ממשלתיים ומוסדות תרבות הופיעו בבנג'ה לוקה. העיר החלה להיווצר לא רק כבירת סרביה, אלא גם כמרכז אזורי של תרבות ואמנות לאומית.
בשנת 1930 נוסד התיאטרון הלאומי של המאה ה -20 ורבסקה. המילה האחרונה היא שם הנהר שעליו ניצבת העיר. בתחילה, הוא נוצר לא על ידי התיאטרון של עיר אחת, אלא על ידי התיאטרון העממי הסרבי. וקהילת העיר התחילה להתעסק בהתלהבות. התיאטרון נפתח ב -2 בספטמבר, והקרנת הבכורה הראשונה התקיימה ב -18 באוקטובר. לתיאטרון הוזמנו מיטב הבמאים, מעצבי הבמה, מעצבי התלבושות והמלחינים האירופאים. שחקנים וזמרים מפורסמים בעולם הפגינו את כשרונותיהם על הבמה.
כיום, עשרות שנים מאוחר יותר, שרד התיאטרון את כל התקופות הקשות ונשאר המרכז התרבותי של הרפובליקה הסרבית בתוך בוסניה והרצגובינה. למרות שאחרי מלחמת האזרחים של הניינטיז, שרדו בה רק שמונה שחקנים ובמאי. כיום נפתחת האקדמיה לתיאטרון הסרבי בתיאטרון הלאומי.
בנג'ה לוקה ממקם את עצמו לא רק כעיר תעשייתית וכאתר ספא. זהו מרכז תרבותי מעניין באמת, בו מתקיימים ירידי ספרים בינלאומיים, פסטיבלי קולנוע ושבועות אופנה. מקום ראוי בין אירועי התרבות המפורסמים הללו תופס פסטיבל התיאטרון "Teatrfest", שהרציף העיקרי שלו הוא התיאטרון הלאומי של הרפובליקה של סרפסקה.
