תיאור האטרקציה
טירת המסדר ליבוניה, ליתר דיוק חורבותיה, ממוקמת בעיר ואלמיירה, על גדתו הימנית של נהר הגאוג'ה, במפגש נהר רטסופה, כחמישים מטרים צפונית מזרחית לכנסיית לותרן סנט סימן.
על פי הנחות ההיסטוריונים, בתחילת המאה ה -13, טירת אוטין (Latgalian) ממוקמת בפתחו של נהר רטסופה. בסביבות 1208 שלט ורידוטיס כאן. רכושו היה חלק בלתי נפרד מהשטח העתיק של טלבה. תושבי ארצות אלה התוודו על אורתודוקסיה וחיבאו כבוד לנסיכי פסקוב.
בשנת 1224 נכבשו אדמות לטגאל, חולקו, וחבל ולמיירה הפך לנחלת המסדר ליבוני. חוקרים טוענים כי הטירה נבנתה כאן לאחר 1224. על פי גרסה אחרת, הטירה הוקמה בשנת 1283 על ידי בעל המסדר וויליקן מאנדורפ (שאורבורג). הטירה עצמה לא מוזכרת במערכונים ההיסטוריים של המאה ה -13.
בתחילת המאה ה -14 הופיע יישוב ליד הטירה, שהיו בו מבני הגנה משותפים עם הטירה. מאוחר יותר, הטירה הוזכרה לעתים קרובות בכרוניקות, כיוון שלא פעם התרחשו כאן אירועים חשובים.
בשנת 1560, כאשר החלה מלחמת ליבוניה, הטירה הייתה מוקפת בכוחותיו של איוון האיום, אך הם לא הצליחו לקחת אותה. בשנת 1577 שוב הוקפה הטירה בכוחות רוסים, שהצליחו הפעם לכבוש אותה. במהלך הנסיגה נהרסה הטירה חלקית.
לאחר המלחמה הפולנית-שוודית, בשנים 1600-1629, הטירה הייתה שייכת לשבדים. במחצית השנייה של המאה ה -17 התבצרה הטירה, נשפכו סוללות עפר ונבנו מעוזים. בשנת 1702, במהלך מלחמת הצפון הגדולה, נכבשה טירת ואלמיירה על ידי כוחותיו של פיטר הראשון. הטירה נשרפה ולעולם לא נבנתה מחדש.
הטירה הוקמה על הגדה הימנית של נהר הגאוג'ה, בפתחו של נהר רטסופה, באתר טירת לטגאל. בשטחיו התחתונים של נהר Ratsupe, היה אגם טחנות המכסה את הגישות לטירה מצפון וממזרח. נהר הגאוג'ה זרם מהצד הדרומי. וממערב נבנת חפיר עצום ברוחב 30 מטר ובעומק 6 מטרים. הוא חילק את הטירה ואת היישוב. הטירה הראשית וטירת האנטה היו באורך 100 מטר ורוחב 30-50 מטר. בתכנית, זהו מרובע לא סדיר. קיר המבצר הוקם, המתאים לתבליט המקומי, והגיע לעובי של 2.25 מטר. לאורך הקירות נמצאו שטחי מגורים ומשרדים. בפינות חדר המשנה היו 2 מגדלי שמירה. נכנסנו לשטח הטירה דרך היישוב וטירת האנטה, וגשר משיכה מעל החפיר הוביל לטירה הראשית.
חפיר הגנתי ושברים קטנים מחומות העיר הצפון מערביות, המערביות והדרום מערביות שרדו עד היום מהחלק ההגנתי של העיר. ועל שטח הטירה ניתן לראות את הבניינים של המאות ה -18-19, שהיו ליבת המרכז ההיסטורי הקטן של ואלמיירה.
כמה אגדות היסטוריות שרדו עד ימינו, האומרות כי הצלבנים אילצו את תושבי אזור ואלמיירה לאסוף אבנים ענקיות ממקומות פגאנים פולחן לצורך בניית הטירה. הם אומרים שהאבנים זוהרות בלילה בחלקים אלה. הסלעים שומרים בזיכרון את התקופה שבה האבירים אילצו את השבטים הבלטיים להעביר שומרי-ענק ענקים ממקומות הפולחן שבהם אנשים הקריבו את האלים לבניית הטירה. לשם כך נקמו האלים הפגאנים על תושבי הטירה. כאן קרו כל הזמן בעיות וצרות. אנשים מתו ממחלות לא מובנות, התאבדו, וכאשר פניו של גבר מהעולם האחר הופיעו מהחושך, הם השתגעו והטילו את עצמם מהקירות לתעלה. כמו כן, האגדה אומרת שהצלב הראשון, שהורה לגרור אבנים ממקומות אלילים, מת מוות נורא.ובזמן בניית טירת ואלמיירה הם הסתובבו בשטח עם חביות ולקחו חלב מהתושבים המקומיים, וזה לא משנה כמה פרות יש להם. וזה נעשה על מנת ללוש סיד בחלב, ולכן הבנייה הישנה כה חזקה.
הריסות טירת מסדר ולמיירה ושרידי ביצור העיר מימי הביניים ליד הגאוג'ה הם תזכורת למרכז ואלמיירה מהמאה ה -13 ועד היום.
