למדינת האי, הידועה באוהבי גן עדן וחופשות יוקרה, יש גם סמלים לאומיים משלה. סמל דומיניקה משקף את הדרך הקשה והארוכה שעברה המדינה לפני קבלת העצמאות. לוח הצבעים של הלוגו הראשי בהיר, עשיר, נעים לעין ולדמיון.
היסטוריה ומודרניות
המושבה לשעבר קיבלה עצמאות רק באמצע המאה ה -19. תמונת מעיל הנשק אושרה בשנת 1844. ואז, במהלך חמישים השנים הבאות, בוצעו בו כמה שינויים. ועכשיו תושבי הרפובליקה הדומיניקנית גאים בכך שהסמל הקיים של ארצם האהובה נראה כמו לפני מאה שנה, מכיוון שלא שינה את מראהו מאז 1896.
הפרטים העיקריים של הסמל הראשי הישן (המודרני) של הרפובליקה הדומיניקנית הם:
- מגן ועליו סמלים דתיים;
- חניתות, כסמל לנכונותם של התושבים המקומיים להגן על המדינה;
- ענפי דפנה ודקל המסגרים את המגן משני הצדדים וקשורים בסרט;
- כתובות הממוקמות בחלק העליון והתחתון של מעיל הנשק.
כל אחד ממרכיבי סמל המדינה במדינה יכול לספר לדומיניקני הרבה, ואירופאי, שיודע לפחות מעט היסטוריה, יוכל לחשוף את סודותיהם של רבים מהסמלים המתוארים כאן ללא עזרה מבחוץ.
צבעים וסמלים
אלמנטים של מעיל הנשק הדומיניקני צבועים בגוונים בהירים ועסיסיים. כחול, אדום, לבן, ירוק, צהוב (זהב) - מתייחסים לצבעים הלאומיים, מכיוון שהם נמצאים גם בצבע סמל המדינה, בתלבושות המסורתיות של התושבים המקומיים, בייצוגים ובתרבות המדינה המיתולוגיים.
אדום הוא סמל לשגשוג, חיים עשירים ועשירים. הטון הכחול פירושו מרחבי ים אינסופיים ורצון לחופש, היעדר גבולות ולחץ חיצוני. ענפי דפנה ודקל מתוארים בירוק על מעיל הנשק. זר הדפנה הוענק לזוכה לא רק ביוון העתיקה, אלא עץ הדקל הוא אחד העצים הנפוצים ביותר באי, הערך הטבעי והעושר של המדינה. להעתקים ולצלב נבחרו גווני זהב, סמל של הדת המרכזית באי והפיכת התושבים המקומיים לנצרות.
על סמל הרפובליקה הדומיניקנית יש כתובות, להלן על הסרט האדום שמה של המדינה, על גבי הסרט הכחול כתוב המוטו הלאומי "אלוהים, מולדת, חופש".
נקודה חשובה נוספת היא נוכחותו של תנ ך פתוח והיכולת לקרוא את השורות מהפרק הראשון של בשורת יוחנן כי האמת משחררת אנשים.
