תיאור האטרקציה
דמויות רבות של מדע ואמנות התפעלו מיופיו של חצי האי קרים והשאירו זיכרון של עצמן במונומנטים הטבעיים של קרים. אחת מהן היא המערה של צ'אליאפין. יש דעה כי בימי הביניים היו במקום מקדשי מערות. הוכחה לכך היא ציור קטן על קיר המערה, הוא ניכר עוד במאה ה -19.
אורכה של המערה כ -20 מ ', גובהה 5-8 מ' - כך נראית מערת גוליצין. יש באר קטנה במרכז. הנסיך לב סרג'ביץ 'גוליצין עסק בציוד של מערה זו. קיר אבן מחלק אותו לשני חלקים, החלק הפנימי נועד לאחסון יינות - נעשו שם נישות, שם אוחסנו יינות וינטאג 'אוסף. אוסף היין הזה שרד עד היום. ניתן לראות קשת בפינה השמאלית הקיצונית. המערה הייתה מחוברת למנהרה שהובילה למרתפי היין של הצמח.
אורחים הגיעו לכאן לעתים קרובות לגוליצין. במערה זו יש אקוסטיקה מדהימה. נברשת גדולה שימשה לתאורה. מרפסת אבן שהוקמה בחזית שימשה לאירועים טקסיים.
שלב חדש בהיסטוריה של המערה מתחיל במאה העשרים. האנשים המפורסמים ביותר ביקרו במערה, במיוחד ניקולס השני. יש אגדה שמספרת כי ניקולאס השני, לאחר שטעם יין במערה, אמר שהכל נראה לו כעת בדרך חדשה, או "באור חדש". מכאן הגיע השם "עולם חדש". לזכרו של גוליצין נקרא שביל המוביל למערה.
גם זמרת האופרה המפורסמת צ'אליאפין ביקרה לעתים קרובות בגוליצין. באחד הביקורים הללו הופיע צ'אליאפין במערה עם קונצרט. הכל נערך לקונצרט: במה - לאמן, לקהל - שולחנות. כשהזמר התחיל לשיר, כולם רעדו. קולו של צ'אליאפין היה כה חזק עד שכוס התנפצה מהדהוד בידו.
גם היום מתקיימים בגראטו פסטיבלי אופרות וקונצרטים, כי האקוסטיקה בחדר הטבעי הזה ייחודית. במהלך ההופעות מדליקים נרות בתוך המערה והרושם של הקונצרט נשאר בלתי נשכח.
אלפי תיירים מבקרים במערה מדי יום. הם מגיעים לכאן בשביל גוליצין וממשיכים הלאה - לחוף צארסקו. כמה מסלולי טיפוס נהגו לעבור דרך המערה (אחד הלך לאורך התקרה, שניים לאורך קירות המערה). אך כעת, בשל זרם התיירים העצום, מסלולים אלה אינם מבוקשים.
