תיאור האטרקציה
הטירה מימי הביניים קסטלו די פניס ניצבת בעיירה הקטנה פניס, כ -13 ק מ מאאוסטה, מרכז האזור האוטונומי האיטלקי ואל ד'אוסטה. זוהי אחת הטירות המפורסמות ביותר בעמק כולו - היא בולטת בארכיטקטורה שלה, במגדלים רבים ובקירות רבי עוצמה עם פרצות. הודות לכך, קסטלו די פניס הוא תמיד פופולרי בקרב תיירים.
האזכור הראשון של הטירה מתוארך לשנת 1242 - אז היה נחלתם של מפקדי הביקור באוסטה, משפחת שאלן. כנראה שבאותה תקופה היה זה מגדל פשוט מוקף חומות מבצר. ומהשנים 1320 עד 1420, ביוזמתם של איימון שאלן ובנו בוניפאס הראשון, הורחבה הטירה באופן משמעותי ורכשה את מראהה הנוכחי.
תחת איימון, קסטלו די פניס קיבל צורה מחומשת, במקביל נבנו חומות ההגנה החיצוניות ורבים מהמגדלים. בשנת 1392 החל בוניפייס במסע בנייה שני - אז נבנו גרם מדרגות ומרפסות בחצר וצינוק. הוא גם הזמין את האמן מפיימונטה ג'אקומו ג'קריו לצייר את הקפלה ואת קירות החצר. תחת בוניפייס חוותה הטירה את תקופת השיא הגדולה ביותר שלה - זה היה בניין מפואר מוקף גנים, כרמים ופארק בו טיילו אדונים ואורחיהם.
קסטלו די פניס השתייך למשפחת צ'לאן עד 1716, כאשר אחד מבני המשפחה, ז'ורז 'פרנסואה דה צ'אלן, נאלץ למכור את האחוזה לחובות. כך החלה תקופת הירידה של הטירה - היא הפכה למעון כפרי רגיל, ובהמשך שכנו אורוות ואסם. רק בשנת 1895 נקנתה הטירה על ידי האדריכל אלפרדו ד'אנדראדה, שיוזמתו החלה בנייה מחדש של הבניין בהיקף נרחב. בשנת 1935 שיקמו דה וצ'י ומסטורינו את הטירה פעם נוספת והעניקו לה את מראהו הנוכחי. באותן שנים, החדרים היו מרוהטים בריהוט עתיק.
כיום, קסטלו דה פניס נמצאת בבעלות המועצה האזורית ואל ד'אוסטה, שהפכה אותו למוזיאון. המחסן הראשי של הטירה הוא בצורת מחומש עם מגדלים בפינות. הוא מוקף בחומת הגנה כפולה ובסדרה של מגדלי שמירה המחוברים במעברים. למרות מראהו האימתני ביותר, קסטלו די פניס ניצב על ראש גבעה זעירה, ולא על נחל או נקודה בלתי נגישה אחרת, כי משפחת צ'לאנס בנתה אותה לא כמבצר צבאי, אלא כמקום מגוריהם.
בחצר, במרכז המחסן, ניתן לראות גרם מדרגות אבן חצי עגול ומרפסות עץ. בראש המדרגות נמצא פרסקו מהמאה ה -15 המתאר את סנט ג'ורג 'המביס את הדרקון, בעוד שקירות המרפסות מעוטרות בתמונות של חכמים ואנשים חכמים ואמרות בצרפתית ישנה. הטירה עצמה מחולקת לשלוש קומות: הראשונה הייתה חנות נשק, מטבח, סככה לאחסון עצי הסקה ובור לאיסוף מי גשמים. הקומה השנייה נמסרה לחדריהם הפרטיים של בעלי הטירה. יש גם קפלה קטנה עם ציורי קיר מאת ג'אקומו ז'קריו. לבסוף, המשרתים גרו בקומה השלישית - כיום הגישה סגורה.
