תיאור האטרקציה
ממזרח לאתונה במדרון המערבי של הר אימיטוס, מוסתר בבטחה מעיניים סקרניות מאחורי גדר אבן גבוהה, יש מקדש אורתודוקסי עתיק - מנזר קסריאני.
הוא האמין שמנזר קסריאני נוסד במאה ה -11, אך התאריך המדויק אינו ידוע בוודאות. לאחר מסע הצלב הרביעי, מנזר קסריאני, בניגוד לכנסיות ומנזרים רבים אחרים, נשאר בבעלותה של הכנסייה האורתודוקסית. המנזר לא חדל להתקיים בשנת 1458, כאשר אטיקה הייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית. להיפך, המנזר פרח, ובשנת 1678, בהחלטתו של הפטריארך דיוניסיוס הרביעי מקונסטנטינופול, הוא קיבל מעמד של סטברופגיה. עם זאת, חלפו קצת יותר ממאה שנים, והפטריארך של קונסטנטינופול נופיטוס השביעי, על פי גזירתו, שלל פריווילגיות למנזר, ושוב מצא את עצמו בתחום השיפוט של המטרופוליטן של אתונה. עם הזמן, המנזר הלך והתפורר ונטוש בסביבות 1855.
במשך מאות שנים היה מנזר קסריאני מרכז דתי, תרבותי וחינוכי חשוב, וכיום הוא נחשב בצדק לאחד המונומנטים האדריכליים המעניינים ביותר של יוון בימי הביניים. הקתוליקון של המנזר, כנסיית התיאוטוקוס הקדושים ביותר, שנבנה בסוף המאה ה -11, ראוי ללא ספק לתשומת לב מיוחדת. המבנה הוא מקדש בעל כיפה צולבת, שכיפתו מונחת על ארבעה עמודים יוניים שנותרו ממקדש עתיק שהתקיים כאן בימי קדם. הארטקס של הקתוליקון נבנה במאה ה -17, והקפלה של אנטוניוס הקדוש מתוארכת לאותה תקופה. כנסיית התאוטוקוס הקדוש ביותר מעוטרת בציורי קיר מפוארים המתוארכים למאות 17-18. התאים הנזירים, המטבח וחפץ התקופה הטורקית, כמו גם בית המרחץ שנבנה בסוף המאה ה -11 - תחילת המאה ה -12, שם נמצאה מכבש זיתים בתקופה העות'מאנית, ומזרקת שיש עתיקה מעוטרת בצורת ראש איל, נשמרו היטב עד היום. מים מהם, על פי האגדה, מרפאים עקרות.
